עד לא מזמן היינו קוראים בכותרות המרכזיות של חדשות הבוקר מה השתנה מאתמול בארץ. פה ושם דיווחה ידיעה צדדית על תאונת רכבות בקצה האחר של העולם, או מאות מובטלים חדשים במדינה אחרת מעבר לים. סיפורים שלא משתהים במוּדעות שלנו ליותר מכמה שניות ולא משאירים עקבות.
מאז נכנסה הקורונה לחיינו הסיפור קצת השתנה. טבלאות שממחישות את המצב מופיעות בעיתונים וכוללות את כל העולם – שמות כל המדינות מסודרים במשבצות שוות, אין חשובות יותר ואין חשובות פחות; ואנחנו הקוראים, אנשי העולם הגדול, מצטערים לראות שבאמריקה מתו הרבה אנשים ובאותה נשימה מתנחמים שבסין כבר כמעט אין נדבקים; קוראים שבאיטליה המצב הולך ומתייצב במקביל לגל ההקלות אצלנו בישראל.
יש הרגשה חדשה באוויר, נשימה גלובלית חדשה, שאנחנו אנושות אחת על כוכב אחד. להבדיל ממלחמות היוצרות פירוד כי אז צרה של אחד היא שמחה לאחר, היום העולם עובר מכה הכוללת את כולם, וצרות משותפות משטחות הבדלים ומוחקות מרחקים.
הדבר דומה למתרחש ביער כשניצתת בו שריפה. אז כל תושבי היער, ארנבות נחשים זאבים ודובים, כל אלו שרגע לפני כן רדפו זה אחרי זה, בורחים זה לצד זה מהבערה, ללא חשש. הם לא מפחדים אחד מהשני כי הם מרגישים היטב שזה זמן להפסקת אש על כל המשתמע ואף אחד לא יחשוב לאכול עכשיו את חברו. טורפים מטבעם, אבל בעלי מטרה משותפת.
והדוגמה מדויקת, כי היער שלנו, הבית, כדור הארץ, אכן עולה באש. המלחמות בינינו, התחרות וחוסר ההתחשבות בטבע הסובב הם שהבעירו אותו ואיימו אוטוטו לכלות אותו באסון אקולוגי כזה או אחר. בואו נברח יחד מעצמנו, מהאגו שלנו, מהטבע העכור שלנו, מהיחסים האדישים עד עוינים שבינינו – הם הרי הרע היחיד שקיים במציאות, הרע היחיד שהורס את העולם.
ומי כמו הקורונה, או הדממה שבאה עימה, האירה לנו את החושך הזה, את הטבע ההרסני שלנו. לכן לא נחכה לעוד מכות ומגפות נוספות וקשות שישמידו חצי מהאנושות חס ושלום. הפעם הבאה יכולה להיות נוראית אם לא נלמד, אם לא ניקח לנו מוסר השכל מהמגפה, אם נמהר לחזור לעסקים מיותרים, כאלו שלא מוסיפים חיבור אנושי לעולם, אמפתיה והתחשבות בזולת. רק קצת. להתחיל לסדר את היחסים בינינו אחרת, באופן חיובי יותר. רק לא להרוס זה את זה, לא להזיק לטבע, לדומם לצומח ולחי.
אנחנו מוכרחים לסחוט מהנגיף הזה תובנות שימנעו מאיתנו סבל עתידי גדול. גילינו כמה נקודות טובות מתוך השהייה בבתים, כעת עלינו לשמור עליהן כמו על אוצר ולא לתת להן להישטף במורד החזרה לשגרה. להיטיב במשהו את היחסים בתוך המשפחה, לסדר מחדש את מוסדות הלימוד, לסלק עסקים שאין בהם צורך, כאלה שגורמים לנו לייצר זבל ומותרות. קצת יותר שימת לב לסביבה בכל הרמות. זה הכול. וכשנעמוד יציבים על הבסיס הזה, נוכל להמשיך הלאה, עד למימוש כל הכוח שגלום בחיבור בינינו כדי שיחד נביא אושר ומרפא לכדור הארץ.
