סוף עידן הקפיטליזם?

הפחד הכלכלי לא נותן לישון בלילות. האם החברה הישראלית בכלל מסוגלת להתמודד עם כאלה מכות? האם בשיטה הכלכלית שנוהגת כיום יכולים להימצא פתרונות, או שמא צודקים אלה שמדברים על צורך בפיתוח גישות כלכליות חדשות? הקפיטליזם לאן, במילים פשוטות.

התפתחות הכלכלה מראה, שהקפיטליזם היה טוב כדי לקדם אותנו ממשטרים פרימיטיביים כמו הפיאודליזם. הוא נתן לכל אחד חופש לעבוד, להתחרות, להצליח, לצבור הון, לממש את כל כוחותיו. אבל אחרי שהאדם התפתח כברת דרך מסוימת, השיטה הקפיטליסטית מתחילה להראות סימני צליעה.

ראשית, משאבי כדור הארץ מוגבלים. איננו יכולים להמשיך להשתמש בהם איך שבא לנו, לצורך הגדלת התעשייה. מצב האוויר, המים והאדמה, היכחדותם של מינים כה רבים – סימנים אלה ואחרים מעידים שהאדם הוא יצור אגואיסטי שהורס את הסביבה. הטבע בקושי סובל אותנו עם התנהגות כזו, ומכת הקורונה מבהירה שחצינו איזה רף של הגזמה.

שנית, כשבוחנים את השטח רואים שכבר מזמן עברנו את השלב שהקפיטליזם נתן לכל אחד אפשרות לממש את עצמו. הרבה דברים בשדה הכלכלי מעוותים, מכורים מראש, ומהקפיטליזם המקורי כמעט ולא נותר כלום. מבנה ההון, היחסים בחברה, בעבודה, במשפחה, בכל תחום יש בעיות כה גדולות, ולכן אין פלא שעולה המחשבה שאולי השיטה הקפיטליסטית כבר לא מתאימה.

שלישית, טבע האדם משתנה, וזה בולט בדור הצעיר. לצעירים נמאס מכל הריצות, הם מחוברים למחשבים ולטכנולוגיה, מחפשים בעיקר משחקים ובילויים עם חברים, סיפוקים פנימיים יותר מאשר עוד כמה מיליונים שישכבו בבנק. מאמינים בערכים אחרים מאלה שצייר החלום הקפיטליסטי של דורות קודמים. אומנם היום לא כולם מזהים שזו המגמה, אבל תוך כמה שנים הדבר יהיה ברור מאוד, וכמובן ישפיע על כל המערכות.

ועדיין, למרות כל האמור, אנחנו לא מסוגלים לדמיין משטר שיחליף את הקפיטליזם. זאת בגלל העובדה שהשיטה הכלכלית הבאה תהיה הפוכה מהשיטה הקפיטליסטית. למה הכוונה הפוכה? היא תיבנה על רווח רוחני במקום רווח גשמי. 

במה מדובר? רווח רוחני משמעו לחיות בחברה טובה, להיות מוקף בחברים, להשיג איתם יחד את מהות החיים. לחוות דברים משמעותיים, משהו שימלא את הנשמה מבפנים. להרגיש שאני לא מוגבל, שייך לכל העולם וכל העולם שלי, פנוי מכל הלחץ החומרי. לא נמצא בתחרות הורסת עם אחרים, מנסה להרוויח על חשבונם והם על חשבוני. רוצה להיטיב לזולת, ומרגיש שגם הוא מכוון לטובתי.

הכלכלה העתידית תושתת על עקרון ההון הרוחני, שלפיו יש להבטיח לכל אדם את צרכי הקיום הסביר מבחינה גשמית, כדי לאפשר לו להשיג כמה שיותר הון רוחני. האנשים לא יהיו טרודים מבוקר ועד ליל בהבטחת עתידם הכלכלי, לאלף שנה קדימה, אלא העיקר עבורם יהיה להרגיש חופשיים. 

הם יעסקו בפיתוח קשרים מאיכות חדשה עם הסובבים אותם, ועל ידי כך יגלו ממד חדש של קיום רוחני, שלם ונצחי, שמבוסס על תכונות אהבה ונתינה. ממד שבו האדם מתקשר לאחרים ללא שום רווח גשמי, חומרי, אלא במטרה להגדיל את ההון הרוחני. חיבורים הדדיים כאלה יעניקו לאדם את ההרגשה שהוא נמצא בממד בלתי מוגבל – יש לו קשר טוב עם כולם, והעולם כולו בעדו.

בשונה מההון הגשמי שטבעו להביא להתנגשויות כואבות, ההון הרוחני איננו מוגבל כלל. שאיפתם של בעלי ההון הרוחני תהיה להעביר מהאחד לשני יותר ויותר אפשרויות להרגיש חופשיים, לתת, לעזור, להשפיע כל טוב לכולם. הם ירגישו שמזה דווקא מתמלאים ברווחים רוחניים. אדם עשיר מבחינה רוחנית, ירגיש שיש לו את כל מה שהוא רוצה, ולא חסר לו דבר. 

רוצים או לא, אל המקום הזה דוחף אותנו חוק ההתפתחות של הטבע. ואם רק נבין לאיזה צורך הקפיטליזם הישן נשבר, יהיה לנו קל לעבור לעולם המחובר.

 

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו

חיים חדשים 1265

אהבת? שתפו

השאר תגובה

עוד בנושא