עולם ללא כסף

עולם ללא כסף. ייתכן בכלל? הזוי? רלבנטי? בתרחישים קיצוניים מאוד של משברים כלכליים, מציאות כזו מתוארת כפועל יוצא מקריסה כוללת של המערכת הפיננסית. נשים רגע בצד את מה שאנחנו חושבים על כאלה תחזיות, וננסה לזרום עם התמונה. היה ונקלענו למציאות כזו, ולא חשוב למה זה בדיוק קרה, איך ייראו החיים שלנו במסגרתה? טיול קצר אל הלא-נודע, שיכול לפגוש אותנו בוקר אחד, ממש בהפתעה.

מושג הכסף, במהותו, מדבר על יכולתי לכסות את הצרכים שלי. בדרך כלל, יכולת זו תלויה במידת ההשקעה שלי בחברה או בעולם, שעל ידה אני רוכש את אותה יכולת כיסוי. אילו חייתי לבדי בטבע, הייתי אוגר לעצמי מזון ודברים נוספים שנדרשים לקיומי. אבל מפני שאני חי בחברה, ומיום ליום צריך לספק לעצמי צרכים ורצונות שונים ומשתנים, אני זקוק לאמצעי כיסוי שיהיה בעל ערך מוסכם בעיני כולם. מכאן נוצר הכסף.

אם יום אחד כל מה שהכרנו יקרוס והכסף יפסיק לתפקד, נצטרך להמציא משהו במקומו. מדינות יידרשו להקים מנגנונים שיאפשרו לכל אדם לכסות את צרכי הקיום שלו. 

לשם המחשה, תארו לעצמכם את התמונה הבאה: אתם באים לאיזו חנות גדולה, מציגים תעודת זהות, ומקבלים רשות למלא עגלת קניות עם מצרכים ומוצרים שונים. תמורת זה, כמובן, החברה תדרוש מכל פרט לעבוד במשהו שנחוץ לה. החברה תצטרך לנהל רישום מסודר של העבודה של הפרט והזכויות שמגיעות לו תמורתה, כמו תלושי קניה וכן הלאה. מצבו המשפחתי של האדם ומשתנים נוספים יילקחו בחשבון ודאי, ויקנו לכל פרט את היכולת לכסות את צרכי קיומו.

אבל, אם בני האדם יתפתחו לרמה גבוהה יותר, ונקווה שכך יקרה גם בלי קריסה גדולה, הם ישקיעו את המשאבים בחינוך כלל-חברתי מסוג חדש, שמטרתו תהיה לבנות קשר אינטגרלי בין כולם. כתוצאה מכך, אט אט תתפתח בכל פרט בחברה הרגשת קשר כה עמוק לאחרים, ויתעורר בו הרצון לתרום לחברה כמה שיותר. במצב כזה, לא יידרשו רישומים קפדניים, כי המוטיבציה של האנשים לפעול לטובת החברה תבוא מנכונות פנימית. 

ככל שנתקדם ויכולת התפיסה של האדם תתרחב, הוא גם ישמור שלא לקבל מהחברה יותר ממה שהוא באמת צריך לקיומו. השאיפה שלו תהיה לתת לחברה יותר ממה שהוא מקבל, כי הוא ירגיש שבכך הוא מקבל שכר נצחי ונעלה. ממי? מהטבע בעצמו.

במה מדובר? מעבר לרצון לספק את צרכי הקיום הגשמי, יש באדם רצון גבוה יותר, להבין את המשמעות הגדולה של החיים. בשביל מה אני חי? מאיפה באתי, לאן אני הולך? רצון זה יכול להוביל את האדם לגילוי הכוח הכללי שפועל עליו ועל המציאות כולה, כוח הטבע הכללי, הכוח האינטגרלי שמחבר את חלקי הטבע השונים למערכת אחת הרמונית. גילוי הכוח הזה על ידי האדם תלוי בפיתוח תכונות הדומות לתכונותיו של הכוח הכללי, תכונות של השפעה, מלשון הענקת שפע, אהבה ונתינה טהורה. 

באופן מעשי, האדם יכול לפתח תכונות כאלה רק מול החברה, ובדרך זה נוצר משולש יחסים: האדם, החברה והטבע. האדם משקיע בחברה, ומקבל שכר מהטבע. איך הטבע משלם? במטבעות של הרגשה: הוא נותן לאדם הרגשת שייכות לשלמות ולנצחיות שישנן בטבע הגלובלי. האדם מגלה אז פתח יציאה מהעולם הצר והמוגבל, שמתחיל ונגמר עם משך קיום הגוף החי, אל עולם רחב ובלתי מוגבל, עולם רוחני של חיים בדרגת הנשמה.

כיצד הטבע יודע, אם אפשר כך לומר, כמה לשלם לכל אדם תמורת השקעתו בחברה? כאן עובד מנגנון שכר מאוד מורכב, אשר לוקח בחשבון את הנתונים האישיים של האדם, את הכוחות והכישרונות שנתן לו הטבע, ולעומתם את המאמצים הפנימיים שהשקיע. 

אי אפשר לדרוש מאדם כבד מטבעו את אותה תפוקה כמו אדם זריז, ואין מה להשוות בין אדם שקיבל מוח חריף לאדם פחות מבריק מבחינה שכלית. וגם כל אדם בפני עצמו, מיום ליום ומרגע לרגע משתנים מצב רוחו, בריאותו, הקשיים הפנימיים שעליהם הוא נדרש להתגבר כדי לפעול לטובת החברה, וכן הלאה. עין אנושית לא תוכל לזהות ולמדוד את כל הפרמטרים הללו, ודאי שלא לשקלל אותם לשורה תחתונה, אבל הטבע, כמערכת שבתוכה אנחנו נמצאים, נותן לכל אחד בדיוק את מה שמגיע לו לפי מידת השקעתו היחסית.

שלא כפי שקרה במשטרים סוציאליסטים או לפעמים בקיבוצים, כלפי הטבע אי אפשר לתחמן, לחפף או לעגל פינות. הוא "הבוס הגדול" שמחזיק בידיו הכול: את החיים ואת המוות, את הבריאות והפרנסה, את הילדים והמשפחה. הכול אצלו בקופסה אחת, וכולנו תחתיו. עם זאת, ניתנת לנו אפשרות להתאים את עצמנו אליו, ולקבל לידינו שליטה מלאה. הכול תלוי במאמצים שנשקיע בכיוון של נתינה ואהבה, ביושר הלב.

אם אכן הכסף יקרוס לנו יום אחד, לא יהיה ערך לכל השקלים, הדולרים, היורו ושאר מצלצלים. המטבע של הטבע, לעומת זאת, הוא מטבע נצחי, מוגן מכל נפילת שערים. וגם אם הכסף לא יקרוס, אין השקעה משתלמת יותר מזו להגדלת רווחים, בכל הרמות ובכל המובנים. מטבעות הנשמה, מתחילים לעשות חיים!

 

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו

חיים חדשים 1259

אהבת? שתפו

השאר תגובה

עוד בנושא