עידן היציבות הסתיים, ונגיף הקורונה הוא רק ההתחלה. כך טוען וולפגנג קנור, חוקר בכיר של גיאוגרפיה פיזיקלית ומדעי מערכות אקולוגיות, מאוניברסיטת לונד שבשוודיה. תסכימו איתו או לא, אין ספק שהקורונה הכניסה לחיינו חוסר יציבות, מהמישור הבריאותי דרך המישור התעסוקתי והכלכלי ועד למישור הנפשי. מה צפוי מכאן ואילך, וכיצד כדאי להיערך לבאות?
אנו נמצאים בתחילתה של תקופה שמוגדרת בחכמת הקבלה בשם "הדור האחרון". זו תהיה תקופה של התפתחות אינטנסיבית מאוד של כל האנושות, לא רק מבחינה טכנולוגית או חברתית, אלא בעיקר רוחנית. אנחנו נצטרך להבין מה דורש מאיתנו הטבע, שבתוכו אנו נמצאים כבתוך בועה. איך הוא משפיע עלינו, לאיזה כיוון, איך אנחנו צריכים להשתנות כדי לשמור על עצמנו. שאלות גדולות מאוד עומדות בפנינו, שאלות גלובליות שלא התעוררו קודם.
אמנם גם בעבר היו תקופות של חוסר יציבות ושל שינויים, כי הטבע משתנה וגם האדם, אבל זה לא דומה למה שהולך להיות. עכשיו השינויים יהיו יותר חדים, פתאומיים, בתדירות גבוהה מאוד, ויהיו מכוונים כולם אלינו. הם יכוונו אותנו לשינוי פנימי, שנביא את עצמנו לצורה גלובלית, אינטגרלית, לתפקוד כמו חלקים במערכת אחת. אנחנו נצטרך ללמוד להתקרב זה לזה, לחיות זה עם זה ללא התנגשויות ומריבות, ללא ניצול ושחיתויות, עד שבסופו של דבר נהיה אפילו מחוברים זה לזה באהבה.
האדם יצטרך להתעלות מהטבע האגואיסטי שלו, שמכוון אותו לחשוב רק על עצמו ולראות את העולם דרך האינטרס שלו, לרמה שבה הוא חושב על טובת האחרים.
זה יהיה פועל יוצא מכך שכל אדם יתחיל להרגיש שטובתו תלויה באיכות הקשר שלו עם האחרים. דרך קשר הדוק עימם הוא מתחבר לכוח הכללי שבטבע, ומקבל ממנו את כל הנחוץ להמשך קיומו הטוב.
כל דבר שמשתנה בטבע, דומם, צומח חי ומדבר, בא כדי לפתח אותנו. מכת הקורונה סגרה את כולנו בבתים, ונתנה לנו הרגשה שהטבע הוא השליט, ולא אף אדם או מעצמה. הטבע נתן לנו מכה קולקטיבית, ואיש לא יכול היה לומר מילה. התחלנו להרגיש קשר בין כל בני האדם, וגם להרגיש קטנים וחסרי אונים מול עוצמתו של הטבע, שכמו מסדר אותנו איך שהוא רוצה. תשבו, תקומו, תיכנסו, תצאו. מחלק לנו פקודות כמו בצבא. מעמיד אותנו בדום, וצועק "הקשב!".
עכשיו השאלה היא: האם אנחנו נשמע? האם נשכיל להבין מעבר לרמה הביולוגית או הרפואית, מה הייתה הסיבה השורשית למגפה?
"הדור האחרון" הוא הדור שמסיים את השלב הארצי בהתפתחות האנושות, ופותח את שלב ההתפתחות הרוחנית. בשלב זה אנו נתעלה לדרגת קיום חדשה, לרמה שבה נראה ונבין לא רק את הטבע עצמו, אלא גם את הכוחות שפועלים בו ומפעילים אותו. במקרה של נגיף הקורונה למשל, הביטוי לכך יהיה שנוכל לראות מאיפה יצא הנגיף, איך ולמה; מה הם הכוחות שעוררו את המגפה. יתברר לנו איזה כוחות אנחנו מפעילים על ידי יחסים כאלה ואחרים בינינו, ובין האנושות לטבע הסובב. את מערכת הכוחות הללו איננו מגלים במחקר הארצי, אבל בתוכה אנו קיימים והיא מנהלת אותנו.
היעד הסופי הוא להביא את האנושות לצורה אינטגרלית עגולה, ולכן מה שיועיל לעולם יותר מכל הוא תהליך חינוכי כלל-חברתי שיביא כל אדם להרגיש שאנחנו תלויים זה בזה. עלינו ללמוד להתחבר נכון לכל בני האדם, ללא הבדל של גזע, עם או מדינה. אם לא נתקדם בעצמנו לעבר צורת קשר כזו, לא נהיה מוכנים לטלטלות שיבואו בקצב מתגבר. בשונה מכל דור קודם, מכאן והלאה יציבות תוכל להיות רק במידת ההתאמה שלנו לטבע הכולל, שבחיבור בין חלקיו נשלם מארג החיים הנפלא.
כמו בתכנית ריאליטי, יש מאחורי הקלעים של חיינו במאי שמנהל את כל המערכה. הטבע, בכבודו ובעצמו. זה שהוא שמזעזע לנו את החיים המוכרים, כדי שנתקדם לקשר חדש בינינו ונתעלה לקיום שלם ונצחי. איך תעבור עלינו הדרך למקום הנפלא הזה, בכיף אדיר או בסבל נורא? את זה הוא משאיר בידינו. חופש לבחירה.
מן המקורות
"הכוחות השליליים הללו המתגלים במצבים, הם סיבות התקדמות שבאנושות, שעל ידיהם היא מטפסת ועולה כעל שלבי הסולם. והמה בטוחים לתפקידם, להביא האנושות עד לשלב האחרון של ההתפתחות, הוא אותו המצב המקווה, הנקי מכל שמץ וכל דופי".
בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, עיתון "האומה"
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו חיים חדשים 1234, עידן של חוסר יציבות
