קורונה: הקשר הזוגי

מה הסיכוי של הקשר הזוגי לשרוד את ימי הקורונה? איך מתמודדים עם העצבים הגואים? ואיזו פעילות יכולה להרגיע בבת אחת גם את ההורים וגם את הילדים?

ההסתגרות הבלתי נגמרת בבתים עושה אותנו יותר ויותר לחוצים. אמנם סביבנו נמצאים היקרים לנו מכול, אבל יש גבול כמה אפשר להיות כל כך קרובים. היינו רגילים לכך שעלינו להתחשב בעמיתים לעבודה, בלקוחות או בספקים, ופתאום המאמצים האלה נדרשים קודם כל כלפי בני הזוג והילדים. היינו רגילים לבלות זמן ממושך בכבישים, שעל אף הפקקים היה בהם גם זמן להיות עם עצמנו לבד, ופתאום גם זה נעלם. אנחנו כל הזמן בתוך הבית. מוקפים, נתקלים, נחנקים.

ראשית, כדאי לדבר על מה שאנחנו מרגישים, להסביר לבני הזוג והילדים את הקשיים שלנו. למרות העובדה שאנחנו אוהבים אותם יותר מכל, לפעמים דרוש לנו קצת זמן לעצמנו, בלי לראות ובלי לשמוע אף אחד. להיות לבד, לפרוק מתחים.

שנית, כדאי לשבת יחד ולחשוב מה הקורונה הזו רוצה מאיתנו? אולי התקופה הזו באה אלינו כדי שנתחיל להתייחס בצורה חדשה זה לזה, לבנות קשרים יותר עמוקים, יותר לבביים? אמנם תמיד אהבנו זה את זה, אבל באופן שטחי יותר, כלומר בלי שנדרשנו להשקיע תשומת לב כה רבה, עבודה, מאמצים פנימיים.

כדי להרגיש קצת יותר קרובים, כדאי לקבוע זמנים לבילויים משותפים. אפשר לזרוק על הרצפה כמה מזרונים, ולהתיישב עליהם יחד כמו בפיקניקים. לשחק במשהו שאנחנו אוהבים, לשיר, לאכול משהו טעים. לשתף זה את זה בכל מיני חוויות, בכל מיני לבטים. ללמוד להקשיב מכל הלב לאחרים, להשתתף במה שמדאיג אותם, לתת עצה טובה. ופתאום, נתחיל להרגיש איך בתוך הבית נבנית לנו משפחה חדשה.

ועכשיו, נתמקד בקשר הזוגי. תקופת הקורונה עלולה להבליט את כל הדברים שמציקים לנו אצל בני הזוג. מה עושים? כאן יכולה לסייע התעמקות בעיקרון שאומר: "כל הפוסל במומו פוסל". למה הכוונה? חכמת הקבלה מלמדת שמקום העבודה של כל אחד מאיתנו צריך להיות על עצמו, ולא על האחרים. למה? כי כל דבר שנראה לנו לא בסדר אצל בני הזוג, למעשה חבוי בתוכנו פנימה. אם הייתי מתקן את האגו הגדול שבי, לא הייתי רואה סביבי שום דבר מקולקל.

נעמיק טיפה, למיטיבי לכת: לאמתו של דבר אנחנו נמצאים בתוך ים של אהבה, ואם אנחנו רואים משהו חוץ מאהבה, זה מפני שאנחנו מקרינים תכונות הפוכות מאהבה. תמונת העולם היא למעשה פרוייקציה של התכונות האגואיסטיות שבנו על רקע כוח של אהבה שממלא את המציאות, אור לבן שנקרא "בורא".

בהתאם לכך, אם אנחנו רואים שבני הזוג באים לצעוק עלינו, מרגישים שהם מנסים להשתלט עלינו, תגובה נכונה יכולה להיות דווקא התקרבות בנשיקה. זה יעבוד בתנאי שנעשה את הדבר מכל הלב, כלומר מתוך רצון לפתח קשרי אהבה מעל כל חוסר הסבלנות שמתגלה. העיקרון הזה נקרא "על כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י, יב).

אהבה זו חיית מחמד שגדלה בבית כתוצאה מוויתורים הדדיים. ומכיוון ששנינו אגואיסטים, הכי חשוב זה לתת דוגמה טובה. שיהיה ברור לבני הזוג שלנו שאנחנו אוהבים אותם וזהו, בלי שום חשבון. זוהי הדרך הטובה ביותר לכבוש את לבו של אדם, באהבה.

ומילה אחרונה לאלה שימי הקורונה מעוררים בהם רצון לפרק את החבילה. חכו. חכו עד שנעבור את התקופה, כי עכשיו אנחנו נמצאים תחת השפעות מאוד שונות ומוזרות, ולא יכולים לקבל החלטות נבונות, הקורונה משנה את העולם, ואחריה שום דבר לא יחזור להיות כפי שהיה. המדינה, החברה, העבודה, המשפחה, אפילו הזוגיות שעכשיו אולי נראית גמורה. וכשתחלוף הסערה אנחנו עוד נראה איך עידן הקורונה, הכניס אל הלבבות של כולנו יותר התחשבות ואהבה.

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו חיים חדשים 1217

אהבת? שתפו

השאר תגובה

עוד בנושא