קורונה: תום המערכה הראשונה

ריח מאפה טרי עולה מבתי הקפה, התצוגה בחלונות הראווה מתעדכנת, שלטי מבצע לרגל המצב תלויים בפתחי חנויות קטנות. גלגלי המשק מתחילים לנוע מחדש ושגרת התעסוקה חוזרת לפעולה. אם לא אנשים עטויים מסכות ברחובות, היה נדמה שאין נגיף אכזר באוויר, עולם כמנהגו נוהג.

אולם רגע לפני שאנחנו צובאים על החנויות ומסתערים על מכוני היופי, האם למדנו משהו מהמכה הגלובלית שעברה עלינו? האם החכמנו מספיק כדי למנוע מהטבע להנחית עלינו מכות נוספות וכואבות? מי קבע שהחיים הקודמים שלנו, טרם עידן הקורונה, היו פשוט נכונים? למה אנחנו נחפזים לשוב אל השגרה המוכרת? האם בתוך תוכנו, אנחנו באמת רוצים לחזור לאותה שגרה?

החברה האנושית לפני ימי הקורונה התנהלה בסתירה מוחלטת לחוקי הטבע. הטבע בדרכו מתנגן בהרמוניה ובקישוריות נפלאה, ואנחנו פעלנו בפירוד ובניתוק זה מזה, הפקנו צליל צורם. המרדף אחרי שכר גבוה, אחרי עוד רווחים וספרות בשורת החשבון בבנק, אחרי עוד עסק חדש שאין בו תועלת של ממש – כל אלה מייצרים אווירה עכורה בינינו, תחרותית ונצלנית. ומהיותנו מחוברים במערכת גלובלית אחת, אנחנו מנשבים את הרוח הדורסנית בינינו על כל חלקי האנושות ועל הטבע הכולל. והטבע, כידוע, שואף לאיזון ולהשלמה, לכן כשהחברה האנושית, חלק אינטגרלי ממנו, יוצאת מאיזון, הטלטלה גורמת באג, מחוללת וירוס, מזינה נגיף שקט ובלתי נראה שמנהל את חיינו, רק בהיפוך. אפקט הפרפר. כך חוזר הטבע להוביל אותנו, רק ביד חזקה, מבלי להתייעץ איתנו.

אפשר לקחת את הזמן לערוך חשבון נפש ולתהות על הראשונות, על אופי החיים שלנו עד כה ועל פנינו לאן, אולם הבעיה העיקרית היא שאין לנו זמן. הוא הולך ואוזל. ואם כן מתפנה חלון הזדמנויות בדמות סגר ובידוד, אז במקום לנצל את הזדמנות הפז כדי לשאול ולברר, לחשב מחדש ולתקן, אנחנו ממשיכים בשלנו. מזהמים את כדור הארץ, מנצלים את משאבי הטבע, מתייחסים זה לזה בזלזול. רק כדי לסבר את האוזן, בעוד מגפת הקורונה שיתקה את העולם, העשירים באמריקה ניצלו את החגיגה לטובתם והוסיפו להונם מעל שלוש מאות מיליארד דולר בחודש האחרון. הם פשוט היו הראשונים בתור לקבל מהממשלה טריליוני דולרים "במטרה לאושש את הכלכלה ששותקה על ידי המגפה".

חכמת הקבלה מביטה אחרת על המציאות, דרך משקפיים אינטגרליים. נגיף שחיתות באמריקה או נגיף קורונה בסין, בסוף כולנו נפגעים. כולנו חיים במערכת כללית וגלובלית, כולנו מתגוררים על כדור אחד, שמחוץ לו מינוס 200 מעלות קור ובתוכו מעל 5,000 מעלות חום, ואנחנו באמצע, על קרום דק וקטן, מפרים את האיזון ומעוררים על עצמנו את כוחות הטבע האימתניים.

לכן טוב היה אם היינו משתמשים בזמן שקיבלנו ללמוד כיצד להיות אחראים יותר על העתיד, על החיים שלנו ועל הבית שלנו, על כדור הארץ. המגפה הזאת אפשרה לשוחח ללא מלחמות, כולם קיבלו על הראש והרכינו אותו כלפי הנגיף. לכן עלינו להמשיך את המגמה, לחנך ולהתחנך כיצד לנהוג ביחס נכון וטוב זה כלפי זה. אם נחתור יחד לאותו כיוון, נמנע מלחמות ומאבקים.

בואו ניקח דוגמה להתנהלות על פי עקרונות הטבע: הטבע מקדם אותנו לפי תוכנית הבריאה לעולם נפלא, עולם שבו נעסוק במה שחיוני עבורנו ואת המותרות והשירותים הלא-חיוניים נזנח. בזמן הפנוי ננוח מעבודה מיותרת, נשב רגל על רגל ונעסוק בעצמנו; נלמד כיצד להנחיל ביחסים בינינו שלווה ונחת עד כדי אהבה ללא תנאי.

הטבע רוצה לשנות את טבענו, מרע ומזיק לטוב ומועיל. הטבע רוצה שנהיה אוהבי אדם, שנפתח קשר חיובי עם הזולת, שנפגין חום ואהבה, שנהיה מוכנים לסבול לטובת האחרים למען האחרים. הפוך לטבע האגואיסטי הנוכחי, אבל זאת תוכנת הטבע ולשם הוא מפתח אותנו בהדרגה. בואו נשלב ידיים, נשנס מותניים ונצטרף לתנועה של הטבע, ניקח את העניינים ברצינות, בסופו של דבר אלה החיים שלנו ושל ילדינו, בואו נטפח את הגורל שלנו, את תכלית הקיום שלנו, בואו נעצים את המרחב הרוחני שלנו. בואו נעשה זאת יחד!

אהבת? שתפו

השאר תגובה

עוד בנושא