שגרה ישנה, שגרה חדשה

יש דבר אחד טוב בחזרה לשגרה: ההבחן בין אז לעכשיו, החידוש בין לפני ואחרי ימי הקורונה, ההבדל בין העולם הישן לעולם החדש. מאחר וישבנו בבית כחודשיים אז מצד אחד הרגשנו מקרוב את המשפחה, ומצד שני התנתקנו לפרק זמן מהחיים הרגילים וקיבלנו אפשרות להתבונן עליהם מבחוץ, כמו מישהו שיוצא לרגע מהגוף.

ייתכן שנחזור במהרה בדיוק לאותם סדרים שהתנהלנו בהם לפני הקורונה, אבל עברנו בהכרח תהליך משמעותי, קיבלנו זווית חדשה לבחון בה את החיים. חוזרים, אבל שונים.

בתוכנו התגבשה נקודת ביקורת חדשה שמתבוננת מהצד על המצב שלפנינו, ובודקת: האם טוב ונכון לחיות כך, או לא? מה נותן לנו לחיות כך, למה לא להמשיך לעבוד מהבית? האם באמת יש צורך במרדף אחרי עצמי ובמלחמת ההישרדות החברתית הזאת? מתוך הביקורת והראייה דרך העיניים החדשות, נראה לנכון גם לשנות סדרים רבים. אומנם באין ברירה נהיה חייבים להפעיל את העסקים בשוטף, או לתפקד כרגיל במקומות בהם אנחנו פועלים שכירים. כך או אחרת, נקודת התצפית תפעל בראשנו תוך כדי עבודה.

מוקדם מדי לנתח את השינויים מכיוון שטרם יצאנו מתקופת המגפות. ישנם בדרך נגיפים אחרים שכבר ידועים ומדברים עליהם. הטבע לא סיים לעצב אותנו בעזרתם כחברה אנושית מאוחדת. זה תהליך ארוך טווח. אבל כבר ברור שהבנת המרחק הפיזי בינינו תשתנה, ואיתה הבנת המרחק הרוחני, המרחק הפנימי-נפשי-רגשי.

מתוך שתי ההבחנות הללו נבין אחרת את העסקים שלנו, את ההשלכות שלהם על חיינו, את הנזק או התועלת שהם מביאים לטבע. הניגודיות תסלול לנו את תהליך ההבראה שעלינו לעבור, והתוצאה תהיה שדרוג כולל של יחס החברה, במרקם האנושי שלה ובצורת ההתקשרות של החברה לטבע.

הבדיקה מחדש של תוכנית חיינו תוליד שינויים גם ביחס למקום העבודה ולחיי החברה, וגם ביחס לתא המשפחתי. אחרי חודשיים בהם ספגנו זה מזה והרגשנו שייכות זה לזה, המטען המשפחתי הזה ילווה אותנו זמן רב. כבר בלתי ניתן לברוח מהמשפחה, להתנתק ממנה. הם יישבו בלב ובראש.

ייתכן והמשפחתיות הזאת תזלוג גם לקולגות שלנו. פתאום נרגיש עד כמה היינו חסרי קשר, ומה הטעם בתלות חיצונה ועסקית שלא נובעת מקשר פנימי עמוק?

ככל הנראה יתגלו עוד שינויים ותופעות רבות שיחקרו, אך נקודת ההתנעה מתחילה מהבירור של שני המצבים – לפני הקורונה ואחריה – מהבדיקה החוזרת שביסודה שאלה משמעותית אחת: בשביל מה אני חי? האם אני מגיע למקום העבודה כדי להתפרנס בלבד או כדי להצליח בעיני האחרים? או שמקום העבודה הוא אמצעי להרוויח את החיוני לקיומי, והיעד שלי הוא לבטא את עצמי ולחיות חיים בעלי משמעות? יהיה מעניין לעקוב; לחיות ולראות.

אהבת? שתפו

השאר תגובה

עוד בנושא