מתקדמים לשגרה חדשה

בשעה טובה מתחילים לצאת מהתקופה הקשה, יורד קצת הלחץ מהנשמה. אי הוודאות והמתח הכלכלי יכולים להרוג גם בלי שתידבק במגפה. מצד שני, כשחושבים על הריצה ההיא של פעם, המרדף אחרי הזנב של עצמך, לא בטוח שיש סיבה למסיבה. סביר להניח שתוך זמן קצר תחזור העבודה להשתלט על כל פיסת רוגע שחווינו לאחרונה, ושוב נמצא את עצמנו קבורים תחת עוד משימה דחופה. לאן מובילה הדואליות הרגשית הזו בתקופה כל כך משונה?

בראייה כוללת, די ברור שהאדם המודרני לא ממש מבין איפה הוא נמצא. משועבד לתרבות אגוצנטרית שמובילה לתחרות הורסת, נע ממשבר למשבר, משתדל לחמוק ביתר הצלחה מהמכה הבאה. בסופו של חשבון, מי יכול לומר לעצמו שכל יום שעובר הוא נהנה מהחיים יותר? למי יש זמן בכלל לכאלה בדיקות והרהורים? "בעל כורחך אתה חי", אמרו על כך החכמים.

האם על חיים כאלה חלמנו כשהיינו ילדים?
אבל מה לעשות, לזה אנחנו רגילים. מנסים להוציא את המקסימום בתנאים הנתונים. לעמוד ביעדים, להגיע ראשונים.

לתוך מציאות כזו הגיחה הקורונה, ובפעם הראשונה בהיסטוריה הראתה לנו שכולנו קשורים. לא על הנייר, בדיבורים, אלא למעשה, במספרים. של נדבקים, חולים ומתים, של אחוזי המובטלים, של עסקים ושירותים שקורסים. מכה אחת שאיחדה את העולם שרגיל להיות מפורד, נלחם, מנצח.

"צאו מהסרט", כמו אמרו לנו הנגיפים המדבקים, "אתם לא קולטים שכולכם אחים? מה זה הטמטום הזה של שקרים, מלחמות ומאבקים? למה אתם בונים את הצלחתכם על חורבנם של אחרים?".

במערכת אינטגרלית, כמו הגוף שלנו למשל, לא יכול להיות טוב לחלק אחד, כשלאחר רע. אמנם לכל חלק ייחודיות משלו, אבל כולם פועלים בהשלמה הדדית. כשהנוסחה הזו משתבשת הגוף עלול לקרוס, ולכן תהליך של ריפוי שואף להחזיר את מרכיבי המערכת לאיזון.

הטבע חכם, הרבה יותר מאיתנו, ויש בו מנגנוני אבטחה. יש מנוע פנימי שמקדם את האבולוציה, וכיום הגיעה נקודת מפנה בעלילה. או שבני האדם יבינו איך לתפקד כמו מערכת אינטגרלית, או שזה יבוא בדרך הקשה.

ובכלל, למה לנסות לחזור למה שהיה? אי אפשר להיכנס לאותו נהר פעמיים. במקום לבזבז אינסוף משאבים על ניסיונות החייאה לעולם שקרס, במקום לחדש במלוא המרץ את המריבות, את המאבקים העסקיים ואת משחקי האגו הבינלאומיים שעלולים להיגמר במלחמת עולם – עדיף להתרכז בפיתוח קוד חדש להצלחה.

תחשבו פתוח, נקי, שחררו לרגע את האזיקים מהראש ונערו את האבק מהלב. איזה עולם הייתם מאחלים לילדים שלכם? אילו יחסים יש בו בין בני אדם? איך האדם מתייחס לטבע הסובב?

עד היום השתמשנו בטבע לצרכים שלנו, הרשינו לעצמנו לקחת מכל הבא ליד, ללכלך ולזהם את כדור הארץ, להרוס כל חלקה טובה. עוד ביטוי לאגואיזם הצר של האדם, שמרשה לעצמו הכול בדרך לפסגה. אנחנו רוצים להמשיך באותה המגמה? הרי כשאי אפשר יהיה לנשום פה, אין לאין לעבור דירה.

איך שלא נסתכל על הדברים, התקדמות יכולה להיות רק לשגרת חיים חדשה, שאותה ניתן לתמצת בעזרת התמונה הבאה: כולנו ביחד מהווים דמות אדם אחד, מין סופר-אורגניזם אנושי, ומטרת-העל שלנו היא לעשות לו בכל רגע ורגע הכי טוב בעולם. שיהיה שמח, שירגיש מאושר!

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו חיים חדשים 1232

אהבת? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

השאר תגובה

עוד בנושא