מיליון מובטלים, פתרון אחד

חבל, חבל על הנייר שנכתבה עליו התוכנית הכלכלית. חבל על הזמן. חבל על ההוצאה הכספית. "ערכת הקורונה" לסיוע לאזרחים שמתגבשת במשרד האוצר ותכלול תשלום דמי אבטלה למשך תקופה ממושכת, וכן מענק חודשי לעצמאים שהכנסותיהם נפגעו במידה מסוימת, לא תועיל בכלום.

הרי מה עולה בדעת מקבלי ההחלטות שיקרה בעוד שנה? כולם פה אחד מכריזים שהקורונה או בנותיה המוטציות לא ייעלמו מן האופק בשנה הקרובה. המשבר הנוכחי מצביע על כך שנצטרך לחיות בתנאים גרועים יותר מאשר היום, אז מה יעזור להחזיק מחוסרי עבודה במלגת מחייה חודשית קבועה?

נדרשת כאן מדיניות אחרת לגבי דמי אבטלה. לא מדובר בפיצוי. הקורונה היא תוצר של כוח עליון ולא של מקבלי ההחלטות. הם רק קובעים הגבלות לשם בריאות הציבור, אם כך למה הם צריכים לפצות כל בעל עסק בקריסה?

גם מה תעזור תוכנית לשנה בודדת? צריכים לעצור ולתכנן היטב תוכנית סיוע לחמש שנים לפחות. להגדיר מחדש מהו העולם החדש שאנחנו נכנסים אליו, איך יראה עולם התעסוקה העתידי, מהם המקצועות החיוניים, מה אופי הקשרים החברתיים בחברה כזו, מאיפה נגייס וניקח כספים לפיצוי, איך נחלק אותם נכון ולפי איזה צדק? כדאי לשמוע למומחים בתחום העתידנות ולא ללוביסטים ובעלי הון.

בעיניי תוכנית הסיוע הנוכחית מתעלמת מהמחר. לא מושתתת על צדק ולא באה מתוך הסתכלות בריאה. כי אם נפצה כלכלית כל שכיר, עצמאי ובעל עסק שנפגעו כלכלית עקב התפרצות הקורונה וההגבלות שנוצרו בגללה, נרוקן את קופת האוצר וניכנס לגרעון. למה לירות לעצמנו ברגל? למה לקבור את עצמנו בעודנו חיים? בקצב הזה בעוד שנה מהיום המדינה תיחלש מאוד.

סוף כל תוכנית כלכלית במחשבה תחילה. ואנחנו צריכים תוכנית כזו שנצא ממנה מחוזקים יותר ככל שנתקדם במימושה. לכן אי-אפשר באותה נשימה לומר שהעולם לא יחזור לקדמותו, שעסקים ומקצועות רבים יגוועו בעתיד, ומצד שני לעודד לצאת לחגוג. כן, לפעמים החגיגה נגמרת.

השקפת העולם שלי סוציאליסטית, נוטה לצדק. בעיניי לא ייתכן שיש הבדל משמעותי בגודל הפיצוי לבעל מסעדה מצליח לפועל קשה-יום ששילם מיסים חודש בחודשו. מנחשל עד מוצלח, כולם ללא יוצא מן הכלל צריכים לקבל סכום כסף שיאפשר להם ולבני משפחתם לחיות בכבוד, למלא את בטנם באוכל נפש, ולא אגורה יותר. דין מנהל מסעדה כדין המלצר שעובד בה; כי אם שניהם יושבים בבית, מחוסרי עבודה, למה שהאחד יקבל יותר מהשני?

מדאיג אותי יותר העתיד מבחינה נפשית. אחרי מספר חודשים שאנשים ישבו בבית ויקבלו את החיוני להם, הם עלולים להתנוון. מה הם יעשו הלאה? לאיזו פעולה הם יהיו כשירים? על כן חובה גם ללמוד וגם להקדים וליצור עבודות מסוגים שונים, ליזום פרויקטים לאומיים כמו עבודות ציבוריות לשיקום ולבנייה של תשתיות לאומיות, מחלפים, כבישים, רכבות, מים חשמל ועוד – העיקר לא להירקב בבית. זה אסון לשבת בטל בבית, אדם מתרגל לא לנקוף אצבע.

מכאן גם יובן שאני נגד לקרוא למענק החודשי בשם דמי אבטלה, אלא המענק הוא בתמורה לעבודה כתשלום למלאכה. ומה העבודה ומה המלאכה? לימוד והוראה. השתתפות סדירה במערכת לימודים שתלמד כל אדם ואת כולנו יחד את הנסיבות שהביאו אותנו עד הלום: היכרות עם הטבע הגלובלי שאנחנו חלק אינטגרלי ממנו, הבנת הטבע האגוצנטרי שלנו שמנוגד לטבע השלם, התוודעות לעובדה שיחס שלילי כזה מוציא את המערכת מאיזון וגורם לתחלואות שונות בדמות הקורונה למשל. מכאן קצרה הדרך להבנה שעלינו לשפר את היחסים בינינו ולעבוד יחד בשיתוף פעולה כדי לייצב את המערכת לטובה. זאת העבודה החדשה: להתלכד יחד, לשפר את היחסים בינינו – להתחבר בהדדיות.

כל עוד נלך בכפיפה אחת עם חוקי הטבע יהיה בכך רווח עצום, לנו כבני אדם ולמדינה עצמה. לכן בואו נדייק ונשדרג את התוכנית הכלכלית: קבלו מענק חודשי קבוע – אבל בתנאי שתשתלבו במערכות הלימוד שיעצבו את תודעת האדם, ירחיבו את אופקיו, ולא ייתנו לו לרבוץ על הספה בסלון עם סלולר ביד. חוסר מעש כזה עלול להפוך בן-אנוש לפרא אדם. לכן אנחנו מוכרחים לשמור על העם שלנו, להעצים את הטוב שבכל אחד ואחת, אחרת נידרדר להרס כולל: מדיני, כלכלי, חברתי.

רק איחוד חברתי יכול לעזור לנו. להתנתק מהר מהכלכלה הקפיטליסטית שגוססת לנו בין הידיים, ולהתקדם במהירות האור אל התבנית הכלכלית-חברתית הבאה.

אם לא נפעל עוד היום בראייה כוללת, ישראל עשויה להיות בעוד שנה מדינה הרוסה, אין חוק ואין שופט. בלי סדר חברתי חדש הזעם יזלוג לרחובות, אנשים שבורים ישוטטו מפינה לפינה, משפחות יהרסו, הדור הצעיר ידרדר לאבדון, והקורונה תשתולל ותכה ללא רחם. לא כאן המקום להרחיב, בטח לא להבהיל, אבל כמו שכתוב בתורה, לעם ישראל יש יעד רוחני מובהק, ואם העם לא פועל במגמה לאחדות, הנורא מכול יראה לו את דרכו.

צו השעה הוא הקמת תוכנית הכשרה לכל מובטל, מערך הסברה לאומי שפונה לכל אדם, לימוד בעזרת קורסים וירטואליים לפי נושאים, רמות, גילים. אולי לחלק שקוראים שורות אלה לראשונה הרעיון נשמע תמוה, אבל כשם שאנשים מחפשים היום בגוגל לקרוא על התסמינים הנפוצים לקורונה, תרים איך נמנעים מהם ומה העצה למקרה שחולים, כך הם יחפשו מאוחר יותר בשבע עיניים את הסיבה למצב שהם נקלעו אליו ואת הפתרון המיידי שנדרש מהם.

אנחנו נכנסים לעולם חדש שפועל על אנרגיה חדשה, על צורת יחסים חדשה. כמו שלפני מאתיים שנה נשמע הזוי הרעיון שמגרם בודד של חומר תתפרץ אנרגיה גרעינית שבכוחה לפוצץ את כדור הארץ, כך, מלמדת חכמת הקבלה, ניצוץ קטן של חיבור בינינו מסוגל לפלוט כוח חיובי אדיר שיחולל שינוי פלאי בעולם.

אהבת? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

השאר תגובה

עוד בנושא