יש מקום לשנאה כמו לאהבה

בישראל של ימינו בלתי אפשרי להעריך את כמות המחלוקות – בין מחנות, מפלגות, מגזרים ושבטים; בין דתות, עדות ומגדרים; אפילו בלב אדם יחידי קיימות אינספור מחלוקות. על מה חלוקים? על מה לא. לא כדאי להתחיל למנות…
"סלע המחלוקת" נזכר באחד מסיפורי המרדפים של שאול אחרי דוד, ויש אומרים שבמקום זה נחלקו ונפרדו דוד ואנשיו משאול ואנשיו. אולם כיום משמש הצירוף המקראי לציין בצורה מטפורית את נושא הריב, העניין שעליו נחלקים.
חכמת הקבלה מציעה פתרון פשוט למתווכחים: ללמוד לוותר זה לזה. נשמע הסבר פשטני הלקוח ממעגל בגן ילדים, אבל עצם ריבוי הסכסוכים והמחלוקות, המחאות ואי-ההסכמות, מצביעים על כך שכולנו צריכים להתיישב יחד במעגל, ללמוד ולהתחנך איך לוותר לאחר.
עיקרון הוויתור קבוע ביסוד האומה שלנו, והוא נובע מהכלל הגדול בתורה: "ואהבת לרעך כמוך". אין כיסא לחבר שלך? תן לו את שלך. ותר לו, למרות שהכיסא שלך הוא היחיד שנותר בחדר.
הדוגמה מבשרת בפשטות: תן לשני להתקיים לפניך. ולמה? כי אם כולנו נהיה בנטייה משותפת לוותר, במגמה הדדית להתפשר, ברצון להרכין את הראש, אז מהמרחב החדש שייווצר בינינו, נוכל לתת לכוח חדש להתגלות, לכוח עליון מעלינו, לכוח החיבור והאהבה.
הכוח הזה נחוץ לנו כמו אוויר לנשימה. הוא נחוץ לנו ברמה החברתית, בין בני זוג, בין אחים במשפחה, בין חברים לכיתה. גילויו דורש טכניקה ותרגול, לימוד ואימון, אבל אם כולנו, כל אחד ממקומו, ישאף במקצת לוותר, כבר תתגבש אווירה מחייבת, תמיכה חברתית שתחזיק כל אחד לא להרגיש פראייר, אלא גבר – אדם שמתגבר על האגו שלו, גיבור הכובש את יצרו.
וזו מלאכה חברתית מתמדת, לא צעד חד-פעמי. ככל שמתקדמים ומתפתחים מתעצם הניגוד – הדעות מתנגשות, העמדות עקרוניות, המילים חדות – ולמרות הכול נותנים מקום לאחר להתקיים. מקום של כבוד ולא כלאחר יד, מקום מכבד שרוצה שהאחר יצליח יותר, וכך כל פעם מתגברת האהבה.
אם לפחות שניים פועלים במגמה הדדית כזו, אז מתרחש פלא כמו נס שלא ניתן להסביר במילים, רגש של אהבה מציף את השניים, הדעות נשארות כמו שהן, כן כן, כמו שהן, אף אחד לא מבטל את דעתו של השני, אף אחד לא בא על חשבון האחר, אלא נבנה דבר משותף. לא ימין ולא שמאל – אמצע. נוצר מקום משותף, אומנם ריק תחילה, אבל בהמשך מתמלא בחיים. סלע המחלוקת לא מתבטל, אלא על פניו נסלל שביל זהב. כמו שכתוב: "על כל פשעים תכסה אהבה".
כרגע קשה להבין ולהרגיש את העיקרון. זה כמו לחיות בעולם שטוח ולנסות להבין מושג תלת-ממדי. לכן דרושה התמדה בחכמת החינוך, בעזרתה תתחיל להאיר בהדרגה תפיסה חדשה.

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו ישיבת כתבים

אהבת? שתפו

השאר תגובה

עוד בנושא