קֶצֶר חברתי

מתוך השיח ברשתות והדיבור ברחובות ניתזים גיצים לכל עבר, וריח חרוך באוויר, כאילו יש קצר בינינו ששורף את המערכת שנקראת חברה.

אם אתם אנשים טכניים, אתם יכולים לתאר זאת כך: יש בינינו מנגנון, מערכת שצריכה תיקון. החלקים עצמם בסדר גמור, רק שאין ביניהם חיבור. לארגן אותם יחד ולסדר את צורת ההתקשרות ביניהם, זה מה שדרוש. כמו מחשב חדש, הוא עצמו מארז מברזל, אבל רק לאחר שמתקינים בו תוכנה – יש התקשרות נכונה בין סך חלקיו.

אם אתם אנשים בקיאים בביולוגיה, אתם בטח יודעים שהסיבה לחולשה גופנית היא שאיברי הגוף לא כל כך מבינים זה את זה, מה שגורם להם לצאת מהתקשרות נכונה ביניהם, לצאת מאיזון, מצב שמוגדר אצלנו בשם מחלה.
אם אתם קרובים לטבע אתם זוכרים איך פעם ניסה האדם להרוג את הציפורים שאכלו לו את התבואה, והביא על עצמו נזק גדול. אתם ודאי מרגישים, כמה התערבות עשינו בטבע בטיפשות ומחוסר ידע, איך הפרנו בו את האיזון העדין של ההתקשרות בין חלקיו.
אותו הדבר בדיוק קורה בחברה האנושית. בעם, במדינה, בכל מקום בעולם. הבעיה לא נמצאת בחלקים השונים, אלא ביכולת שלהם להתקשר ביניהם נכון – דווקא על פני ההתנגדות.אין אף חלק שצריך לשנות את עצמו. ימנים ושמאלנים, דתיים וחילוניים, מזרחים ואשכנזים – לא חשוב מי ומה, כולם שיהיו כמו שהם, רק שידעו איך להתקשר לאחרים, כדי לפעול כמערכת אחת. לא להרוג זה את זה, לא להרוס זה את זה, אלא להתקשר למרות השוני.
דווקא הפער הוא הגורם לחיבור מתגבר, חיבור שבו מגלים את הכוח העליון שבטבע. זה הכוח שממנו לקחנו דוגמה ויצרנו מחשבים, שלפיו התגשם גוף האדם, שעל פי חוקיו מתקיימים הדומם, הצומח, החי והאדם עצמו. לא גופו אלא המחשבה שבו – שתתפוס את העיקרון הזה ותחבר הכול.
אז בואו נפסיק להתקוטט כמו ילדים קטנים בחצר, די לרצות להשמיד אחד את השני כאילו אנחנו המחנה החיובי היחיד, הפלוס שימחק מהמפה את המינוס. אלא נקבל את כל מי שמינוס בעינינו, מי שנמצא פחות לטעמנו ואפילו בניגוד מוחלט לנו, כדבר הכרחי ומחויב.
כדאי שנדאג לו שלא ייעלם, שימשיך להתקיים. כי אם משהו יקרה לו ומידת השנאה וההתנגדות שלו תפחת כלפינו, גם אנחנו ניחלש, ולא נוכל להתקדם ולגלות את האהבה מעל השנאה, לא נוכל לכסות את הפשעים באהבה.

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו ישיבת כתבים 

אהבת? שתפו

השאר תגובה

עוד בנושא