הקורונה עושה לנו אוניברסיטה

רוח המהפכה שבאה כתוצאה ממגפת הקורונה פורעת את סדרי החיים של החברה האוניברסלית והופכת הרבה מהם לתלושים מהמציאות, כמו למשל מוסדות ההשכלה הגבוהה בעולם.
בעיני מייסד האקדמיה הראשונה הפילוסוף אפלטון, מטרת האוניברסיטה וממשיכות דרכה הייתה לימוד וחינוך לאידיאלים כמו: מוסר, צדק, אמת, חכמה. האוניברסיטאות הראשונות באירופה הוקמו מתוך הכנסייה, כשנזירים שיננו לאור נרות טקסטים עמוקים. הכנסייה הייתה בעלת החסות על האוניברסיטאות, המרות היחידה ששלטה בהן, וכזאת שעמדה בתוקף על כך שיד המדינה לא תיכנס ולא תתערב שם.
ראשי הכנסיות כנראה ידעו מה הם עושים, כי ברגע שהם לא עמדו בפרץ נפלו עמודי האידאות, והאוניברסיטאות הפכו למגרשי משחק פוליטיים ובתי גידול לשנאה. רעיונות המוסר והצדק של אפלטון הפכו לתירוץ, לכיסוי דק שהתבלה והתמלא חורים. ההיתר לקבל תמיכה כספית זרה, הכניס לאוניברסיטה סוס טרויאני של מפלגות וזרמים ומאז היא בתהליך ארוך של התנוונות, בתהליך התמסחרות שמוביל היישר לפשיטת רגל.
ישנם כמובן יתרונות ללימוד האקדמי. יכולת החשיבה והניתוח האנליטיים מסייעים ותורמים בכל תחום בחיים ומרחיבים את האופקים. היכולת המופלאה לנסח את המחשבות באופן עקבי וברור, האפשרות לשאול ולבקר, לחקור ולהטיל ספק. כמו כן, הקניית הרגלים כמו עמידה בלוחות זמנים, התמודדות במצבי לחץ ושיתוף פעולה עם עמיתים כדי לייצר מיומנות טובה יותר הם תוצאות רצויות של למידה אקדמית. עם זאת, נראה כי תג המחיר של עיוות המוחות הצעירים אינו מצדיק זאת, מה גם שישנן דרכים אחרות להשיג אותן תוצאות.
היום סטודנט נכנס לאוניברסיטה, ובמשך כמה שנים בזרימה ובשטיפה מתמדת עושים ממנו אחד מהשניים, או שמאלני או ימני. ברור שזה לא טוב. כבר הרבה שנים זה כך. האוניברסיטאות, בפרט הפקולטות למדעי הרוח והחברה, צריכות להיות מנותקות לגמרי מכל זרם, לפי חוק הן חייבות להיות מקום נקי וניטרלי, אחרת הן גורמות נזק גדול. כרגע הן המוקד לטיפוח אי-סובלנות, חממה לדעות הרסניות, המקור לכל הפילוג שמגיע אחר כך ופושט בכל החברה ומחליש כל אומה.
מדעי הרוח לא צריכים להיות שייכים למקום שבו לומדים חכמה ומדע. כי מהם מדעי הרוח? תחום עמום שאין בו עובדות, חוג שבו כל אחד מביע את הגיגי ליבו וסותר את השני. לרוח אין מדע, רוח היא רוח, היא עניין של הרגשת מערכת הטבע האינטגרלי, הבנה של החוקים שנוהגים במערכת הטבע מתוך השתוות עימה.
נראה שיש מי שהקדים את האדם בביצוע השינויים הנדרשים. הקורונה בת זמננו עשתה ועושה את המלאכה השחורה: היא מרחיקה ומפזרת מהעולם כל עניין שמביא לפילוג חברתי. היא מוחקת כל עסק שפוגע בטבע ובסביבה. כל אלו ייעלמו בהדרגה, הם סיימו להכיר לאנושות מהו רע, כדי שעל פניו היא תוכל להתחיל לבנות את הטוב. והטוב באמת תלוי בחינוך, כזה שמתחיל מנקודת מוצא של הקניית אהבת אדם וטבע, ולא מעידוד לתחרות ולהישגים אישיים שנבנו על חשבון הזולת.
נקווה שבעתיד כולנו נהיה מלומדים ומפותחים. עולם של דוקטורים. לא דוקטורנטים מוגבלים לשטח צר, אלא מומחים במדעי החיים, בקיאים בחוקי הטבע ובהשלכותיהם על החברה האנושית, מיומנים ביצירת קשרים של קרבה ושלום מעל למחלוקות וניגודים.
כשכולם יהיו בגובה כזה שבו ברור שאדם צריך להיות קודם כל אדם, לקבל כל ברייה בצורה יפה וטובה, אז זה ישפיע גם על בחירת המקצוע. כל אחד ירגיש לאיזה תחום הוא שייך, במה הוא יכול להיות טוב ומועיל בו לחברה כולה.

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו

ישיבת כתבים

אהבת? שתפו

השאר תגובה

עוד בנושא