הם מתיישבים בחצי עיגול, מנידים ראשם לברכת שלום, וכל אחד בתורו לוגם מכוס החרסינה שהוכנה עבורו; האולפן ממוזג, הם מחליפים חצי מילה ופוצחים בשיחה. אולם בטרם סיים הצד הראשון לנסח את רעיונותיו בבהירות – הצד השני קוטע את דבריו בגסות ומדקלם את טיעוניו בלי להקשיב. מכאן כבר אין דרך חזרה, מתחיל שיח של חירשים.
לא רק באולפני הטלוויזיה קשה למצוא דיון ענייני, אלא גם בהפגנות בכיכרות, בדיבורים ברדיו, בתגובות ברשתות החברתיות. לבטל את דעות האחרים היא לא תכונה שלטת רק בין פוליטיקאים משופשפים בתיבת המסרים, אלא אפילו בין אנשים שהיינו מצפים מהם מתינות ויישוב דעת, כמו פרופסורים, רופאים ומומחים שונים.
אנחנו חיים בתקופה שהאגו שלנו פורץ כל גבול, חסר כל רסן ושליטה. האגו לא רוצה לשמוע, לא רוצה להסכים, ובכלל לא מוכן לדון בצורה עניינית; לא להרכיב רעיון משותף, לא להיפגש באמצע הדרך, בחצי הדרך, ברבע, במשהו… לא, האגו לא נותן. כי העיקר העומד לנגד עיניו הוא לבטל את האחר.
ביטול האחר חדר עמוק לחברה המודרנית כך שאין סיכוי להסכמה, לביטוי נורמלי משותף, לשיח פורה ומעשיר. מצער מאוד להרגיש עד כמה התרחקנו מתרבות הדיון, איך נעשינו רחוקים מפתיחות וקרובים לעקשנות. "אני אמלוך" זו קריאת השעה, אז אנחנו צווחים את המעט שיש לנו להגיד כי אחרת לא ייתנו לנו לדבר. מביעים את דעתנו חזק יותר, חריף יותר, מהיר יותר מהשני. כבר אין חשיבות להיגיון, כבר אין עניין בתוכן הדברים. השיחה הסתלקה, נשארה הצעקה. על מה? גם אותה קשה להבין.
לא צריך להתרגש. לא צריך לבטל שום דבר, לא לוותר על אף דעה, אלא רק ללמוד איך לסדר את הוויכוחים והעימותים כך שיעברו בלי עצבים. באיזה תחום שלא נערוך דיון, הוא צריך להיות מכוון לטובת הציבור, לטובת האדם, לטובת העולם. אם נדבר מתוך מגמה כזאת, לא נכסח זה את זה, אלא נחפש יחד את הדרך הנכונה. אנחנו צריכים למצוא מכל מפגש שביל להתקדם בו לעולם טוב יותר, מתחשב בכולם.
זה לא עניין של נימוס מלאכותי כי הוא לא יכול להחזיק היום נגד האגו המתגבר של מחר, אלא היסוד היציב הוא בנייה של יכולות פנימיות להתקשרות עם הזולת, שינוי חשיבה, חינוך שהולך ידי ביד עם הטבע.
שיטת החיבור של חכמת הקבלה מסוגלת לחולל את ההיפוך הזה בשיח. היא מבוססת על מחקר של חוקי הטבע, הגלויים והנסתרים, והיא מיועדת מיום שנוצרה לקרב בין בני אדם. בכוחה של חכמת הקבלה להפוך את הניצים הכי גדולים לידידים קרובים – ולא על ידי ביטול דעותיהם – אלא בביטול המחיצות שמפרידות ביניהם. ביטול הביטולים ההדדיים הוא העיקר שצריך לעמוד לפנינו עכשיו בחברה הישראלית והעולמית. הוא יקבע אם יימשכו ויתגברו הסיוטים או שנהפוך אותם לגן עדן של ממש.
