אין למי לחכות, אין במי לתלות תקוות. הכוח בידיים שלנו, אנחנו יכולים לשנות.
הרבה מאוד קושי מורגש באוויר, כלכלי, תעסוקתי, פילוג חברתי, איום בריאותי. כדי להתחיל לשפר את המצב ממש עכשיו, צריך להבין כיצד להתאים את עצמנו לכוחות הטבע שפועלים עלינו בעת הזאת.
מדינה קטנה יש לנו, בלי הרבה משאבי טבע, אבל עם מוחות ורצון להצליח גדול מאוד. השאלה היא איך נעצב את היחסים בינינו בצורה שתבטיח את קיומנו, גם בתוך הים הסוער שאליו נקלענו כך פתאום.
עד כה אנשים התייחסו איך שבא להם לזולת ולכל הטבע, ובינתיים כך ממשיכים לנהוג. זאת, בלי לשים לב שהגענו לעידן חדש שבו הטבע מתייחס אלינו כאל יצור אינטגרלי אחד, שהורס את כל מה שסביבו. הווירוסים מחברים אותנו בעל כורחנו. הם מראים שכולנו מקושרים כל כך זה לזה, והיחס אלינו הוא לא כאל הרבה בני אדם, אלא כאל אחד.
בהתאם לכך, לפני הכול, עלינו לסלק את המטענים השליליים שמפרידים בינינו, ולהשתדל להתייחס לכל אדם בשווה, בלי קשר לדעות שלו וכיוצא בזה.
אם אני כפרט אוכל להתקדם במשהו למתן יחס שווה לכול, החיים שלי ישתנו לטובה. אף אחד לא יבוא אליי בטענות, ואני ארגיש שאני לא לבד, אלא נמצא יחד עם כולם כמו בצלחת אחת. והצלחת הזו היא הטבע, שאת חוקיו עלינו להכיר ולשמור.
בהיבט החברתי, התאמה לעידן האינטגרלי פירושה לעשות מה שאני יכול לטובת הכלל, כי ממנו אני ניזון. בלי רעש וצלצולים, ובעיקר בלי לבוא בדרישות אל האחרים. הרי בעיניים שלי תמיד אני נראה בסדר, לעומת כל הבטלנים. אז במקום להעביר ביקורת על כולם, כרגיל, עליי לתת דוגמה טובה. להתחיל. דוגמה ועוד דוגמה, אדם ועוד אדם, ודברים יזוזו.
היחס הטוב לזולת יוכל לשנות את המציאות שלי, לכל הפחות. בהדרגה, אני אתחיל להרגיש מציאות חדשה, עולם אינטגרלי, שמחובר בטוב. במקום להיות מנוגד לכל הטבע, אני איעשה לחלק בלתי נפרד ממנו, ואתחיל להרגיש יותר ויותר את הכוח האינטגרלי שפועל בו.
בכל תהליך ההתפתחות הזה אני לא תלוי באף גורם, אלא רק בצורה שבה אייצב את עצמי נכון מול הזולת ומול הטבע. יהיה עליי ללמוד את החוקים האינטגרליים שבמערכת הטבע, ולהשתדל לקיים אותם בחברה. כך אגיע לאיזון עם הטבע, ואגלה שאין מצב בטוח ומאושר יותר מזה.
החוק הראשון אומר, שכל הכוחות פועלים כדי להביא אותי בהדרגה לחיבור מלא עם כל המציאות. מכאן יכולה לנבוע פעולה אקטיבית מצידי: אני יכול לארגן מיני-חברה עם מספר אנשים שמבינים שזוהי מגמת ההתפתחות, ולעבוד איתם כמו במעבדה. אנחנו ננסה להתייחס זה לזה בשווה, באהבה, ונבדוק איזה יחס אנו מקבלים מהטבע בחזרה. החיבור הלבבי יביא הרגשת ביטחון, כמו במשפחה, ונתחיל לראות בחוש איך החיים מאירים לנו פנים.
במבט כולל, האבולוציה היא שמחריבה את המערכות הישנות, כי הן לא מתאימות לעולם המקושר של מחר. ככל שנסייע איש לרעהו להבין את התהליך וניתן דוגמאות טובות, כך יהיה נעים המעבר לצורת חיים אינטגרלית, לחברה מאוזנת שבה כולם עוזרים, תומכים ומשלימים זה את זה.
אחריות אישית יש לכל אחד מאיתנו, חברים וחברות, בואו נעביר את הידע הזה הלאה.
חיבוק מרחוק!
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתו חיים חדשים מספר 1277 – אחריות אישית
