כבר מיסודה המדינה נבנתה בצורה כזו שמי שרוצה להשיג משהו, חייב להיות מקושר למערכת כלשהי בכנסת. ולכן החיים בארץ, רוצים או לא, קשורים למפלגות. לכל מגזר יש את המפלגה שדואגת לו.
מעבר לכך, כמעט בכל שיחה אנחנו מדברים פוליטיקה. ואני לא יכול לסבול שמישהו לא חושב כמוני. חייב להוכיח לו שאני צודק והוא טועה, ושיעביר את זה הלאה לאחרים, כי זה מאוד חשוב לכולנו. כזה הוא הטבע שלנו, דעתנים, עקשנים, שתלטנים.
תמיד היו בעם מחנות וחילוקי דעות, ואפילו מצבים ששנאת חינם החריבה פה הכול, אבל בינתיים אנו מתקשים להוציא מכך לקחים ומסקנות. ואם לפני מספר שנים עוד היה אפשר לנהל דיון ולהביע דעות שונות, כיום, בעידן האגו הגדול אין על מה לדבר בכלל. אני ישר מתייג אותך כאויב, ומתקיף בכל הכוחות.
כבר ממסגרות החינוך השונות ילדים יוצאים עם שנאה לבעלי הדעות האחרות, ומשם ממשיכים החיים כשרשרת מאבקים. ישראל היא סיר לחץ, שמלא בזרמים עוינים. אין פלא שאנחנו כל כך אוהבים לברוח לחו"ל, להשתחרר מכל המבטים השיפוטיים, התחרות הדורסת, הצעקות והוויכוחים. להיות מי שאנחנו, בלי ביקורת בלתי פוסקת, בינינו לבין האחרים.
מי שעיניו בראשו מבין, שהתעצמות האגו הישראלי עלולה לדרדר את המדינה למלחמת אחים. ולא רק במילים, חס ושלום. אז איך עוצרים?
חינוך. חדש. בכל המגזרים. חינוך כלל-חברתי, הדרגתי, יומיומי, לכל הגילאים, מילדים קטנים ועד קשישים. בטלוויזיה, ברדיו, ברשתות, בתרבות ובאומנות. חינוך של "ואהבת לרעך כמוך". לא כצו מוסרי שאליו הטיפו משך דורות, אלא כקוד ההתקשרות היחידי שיאפשר לנו לשרוד.
כי האמת היא שמה שהמדינה צריכה, זה לא את דעתי הצודקת או את דעתך הנכונה. אף אחת מהן לא תעצור את הרס החברה, ובטח שלא תביא פריחה. המחשבה שדעה כזו או אחרת תוכל לשלוט במדינה היא אשליה. זה אף פעם לא קרה. תמיד המיעוט הבלתי מסופק חותר תחת השלטון, וממשיכה להתלקח אש המריבה.
נוסחת הקיום היחידה שיכולה להחזיק לאורך זמן היא "על כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י, יב). מדובר בהתקשרות אינטגרלית מתקדמת, הנשענת על תהליך חינוכי שבו שנינו מתעלים מעל דעותינו האישיות, ומתקרבים קודם כל בלבבות.
העיקר בשבילנו זה להרגיש שאנחנו יחד, כמו בני זוג שחייבים להשיג שלום בית אחרת המשפחה תתפרק. הקשר הרגשי שייווצר יוליד לנו "ילד משותף", שכל חדש, ראיית עולם חדשה, רעיונות חדשים, שאף אחד לא יכול היה להגיע אליהם לבד.
הפתרון לכל קונפליקט נמצא בדרגה שעליונה יותר מאיתנו. ברמת התפיסה הנוכחית לא יכולה להיות השתוות בין ימין ושמאל, כי הם באים כניגודים מהטבע כמו פלוס ומינוס, כמו חום וקור. וכמו שבטבע הכול בא משורש אחד, ואחר כך מתפצל ומתפתחים החיים בחיבור בין הניגודים, כך צריכים ללמוד לתפקד היום כל האנשים. איך להשתלב יחד, כדי להפיק תועלת מרבית מהחיים.
וכשאנחנו הישראלים נפצח את קוד החיבורים הנכונים, המדינה תתחיל להאיר לכל העמים.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן
