פתאום אנשים נשארים ללא בסיס קיומי בגלל המגפה, או כאילו החליק להם בין הידיים הביטחון שהיה להם בחיים. התערערות מסוימת של שגרת החיים, עד מחסור ממשי בלחם. במקביל יש תנועה אנושית של השתדלות לתת יד, כי כבר לא מאמינים שהשכבות העליונות או ההנהגה יבואו לעזרה.
האם עזרה הדדית בחברה היא פתרון נכון? בטוח. אפילו אם אין לאנשים מה לתת מלבד רצון לעזור אחד לשני, זה כבר משפיע על המצב הכללי לטובה. השתתפות של אדם בצער השני עוזרת מאוד, ממתיקה את מרירות החיים.
ובאמת כבר הגענו לתקופה שאין מה לצפות מאף אחד מלבד מעצמנו, האזרחים, חברי האומה, דיירי העולם. כך שאם נחליט שרק אנחנו יכולים לעזור לעצמנו, זו תהיה החלטה נכונה. ואם נחליט בנוסף שרק בחיבור בינינו אנחנו יכולים לעלות למעלה מכל הבעיות והצרות, זו גם תהיה החלטה נכונה. ואם נתחיל לעשות את זה בפועל, נקשור את עצמנו זה לזה בתלות הדדית, אפילו נצליח!
אבל אנחנו צריכים לשאוף להתאחד לא רק כדי לצאת מהמצב הקשה, אלא מפני שבזה אנחנו נעשים "כאיש אחד בלב אחד", מתאימים ודומים לטבע הכללי, הגלובלי, האינטגרלי, מתאימים את החברה לצורת הכוח העליון ששורה עלינו; פועלים ככוח אנושי אחד, מול הטבע שהוא אחד – ומכאן מוכשרים להיות איתו בקשר. ברור שאם נתקדם לכזאת צורת קיום במקצת, כבר לא יהיו בינינו מאבקי שליטה, כבוד, מלחמות של אושר ועושר אחד על חשבון השני.
לחלק מזון ותרופות ובכלל לעזור זה לזה במישור החומרי בלבד, עדיין לא יוציא אותנו מהבוץ, כי אנחנו נמצאים היום במצב שחייבים להשתדל להתקרב זה לזה בצורה נפשית, לבבית. אנחנו צריכים להבין שמצד הטבע, האנושות היא מערכת אחת, ולכן חייבים להוסיף למעשים כוונה – להתקרב לצורה הזאת האחת, למעלה מהשנאה, מעל הדחייה ההדדית, מהאגו שקורע בינינו ומרחיק.
זאת אומרת, אנחנו צריכים להתקשר זה לזה בלבבות, ועם זאת לעזור, לארגן ולהקים מערכות עזרה הדדית לילדים, למבוגרים, לכל אדם ואדם שזקוק למשהו, עד שכל אחד ירגיש בבית.
יש לנו הזדמנות לעשות את החיבור הזה היום, ועלינו לדעת שהטבע בכוונה מעורר את המצבים הלא-פשוטים האלה, על ידי הקורונה ועוד בעיות שבדרך, כדי לדחוף אותנו לעשות את המהלך הזה: איחוד האנושות. ולנו נשאר לעזור לו במהלך, קצת יותר, עוד קצת ועוד טיפה, לפתוח את עצמנו להיות משפחה. להוציא את הראש מדלת הבית לקראת האחרים, להושיט יד, להקים קרנות ערבות ולהסביר לכולם, שאנחנו חייבים להיות קשורים יחד, הטבע דורש זאת מאיתנו.
