מאז הִפציעה הקורונה, משתנים מעמדות בחברה כמו תזוזת לוחות טקטוניים. גם המעמד בין נשים וגברים וחלוקת התפקידים ביניהם מקבלים זעזוע ונבחנים מחדש. מי עובד מי לא, מי עם הילדים, מה חיוני מה לא, מה הכרחי ועל מה אפשר לוותר.
אנחנו נמצאים בתקופת מעבר ומי יודע מתי היא תתבהר, תקופה שלכל אחד מאיתנו יש תפקיד חדש, בחברה חדשה, בעולם חדש. אבל עד אז צפויות בעיות גדולות במשפחות, בין בני זוג, עם חינוך הילדים. עד אז נשמע על הרבה מקרי גירושין כי בני זוג לא יוכלו להתמודד עם הלחצים והדרישות שהחיים יעמידו לפניהם.
אולם אם גברים ונשים יבינו את יחסי הכוחות שלפיהם העולם יסתדר כדי להגיע לצורה שאליה הטבע דוחף ומכוון, הכול יהיה יותר טוב וקל. למה? מפני שמאחורי המשבר עומד הטבע, לא יד אדם, ויש בו כוונה להביא את האנושות למקום גבוה יותר, שלם.
בצורה מעשית אנחנו צריכים לנוע לחברה שבה גברים עובדים (בבית או בחוץ), ונשים בבית, אם צריך עובדות משם, ובעיקר מטפלות בילדים. כל עניין השוויון הוציא אותנו משיווי משקל. כי אין שוויון בטבע. לא כמו שהחברה המודרנית מדברת עליו.
כולם אותו דבר? בטבע זה לא קיים. יש תפקיד לכל זן, לכל מין, ובזה שכל אחד מבצע אותו בצורה הכי טובה – מתבטא השוויון ביניהם. במאמץ המקסימלי של כל אחד למען מטרה משותפת. לכן אנחנו צריכים כמה שיותר מהר לארגן את החברה לפי צורתה הטבעית, כמו שהייתה לפני שנשים הפכו לגברים וגברים לנשים.
בכלל אין לנו במה להסתכל ומאיפה לקחת דוגמה, מלבד מערכת הטבע העליונה והחוקים הנהוגים בה; היחסים בין הדברים, הקשרים, סדר העדיפויות. לא על שום צורה שהאדם המציא מהשכל האגואיסטי שלו. כמה שנמהר להשתוות עם כללי הטבע – ככה פחות נסבול. נתנגד, נמשיך עם השטות הזאת שכל אחד הישר ומה שבא לו יעשה, המצב ילך ויהיה גרוע יותר. המון כסף נזרוק, כוחות לריק ועצבים.
כולנו עבדנו הרבה יותר מדי עד היום, גם נשים גם גברים, רק כדי לייצר עודפי זבל, לזהם את כדור הארץ ולהפקיר את החינוך, שלנו, של הילדים. אין ברירה, נצטרך ממש בכוח להחזיק את עצמנו, להגביל את מספר העובדים בחברה האנושית. חייבים להפסיק לייצר שטויות שאנחנו לא צריכים לקיום. כל דבר שהוא לא הכרחי לחיים הוא פסול.
בגלל שנכנסנו לתקופה שנקראת "הדור האחרון" שבה החברה צריכה להגיע להידמות לטבע, למערכת הקשרים שבו, ואנחנו פועלים בניגוד אליה – בפירוד זה מזה, בריב ושנאה, בזה שכל אחד דורש לעצמו ומנסה לתפוס מקום שלא שייך לטבעו, אז כופפנו את כל האנושות להיפוך גמור מהנדרש, ויוצא שנשים נזרקו מחוץ למשפחה, הילדים נזנחו, גברים הפכו ליצור לא ברור, ואף אחד לא שמח ומרוצה מהמצב.
מובן שזה מעבר קשה. כרגע הרבה זוגות מוצאים את עצמם בבית בתוך סיר לחץ. צריך פשוט להשתדל לא להתנפל אחד על השני ולא להוציא זה על זה עצבים. בכל בית יש כמה חדרים ובכל חדר ארבע פינות – שכל אחד יתפוס את הפינה שלו ויתחיל ללמוד: למה קורה לנו מה שקורה, ולאיזו צורה אנחנו נדרשים להגיע. לאן העולם מתקדם, ומה זה נקרא לחיות בדור האחרון.
אחרי שאיכשהו נבין ונלמד, נשמע תוכניות, נקרא, נדון בקבוצות ועל הדרך נלמד להיות מקושרים זה לזה, כבר לא יהיו סכסוכים בין גבר לאישה, ואם יהיו, הם יקבלו את זה כהשפעה עליונה עליהם שהם צריכים להשתמש בה כמנוף, כהזדמנות לעלות גבוה יותר ביחסים ביניהם.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
ישיבת כתבים – "שיא במספר החולים בארץ"
