שנה מצוינת עברה עלינו, שנה טובה. זמנים מיוחדים שלא היו כדוגמתם מעולם, ונראה שלמדנו משהו מהם. ודאי שאפשר היה ללמוד הרבה יותר, אבל כמו ילד שסיים איכשהו את השנה בבית הספר ותפס משהו מהחומר הנלמד, כך גם אנחנו. נקווה שבשנה הקרובה נתקדם בהבנה של מה מלמד אותנו עידן הקורונה, ואיזה שינויים והתאמות הוא מחייב.
בראייה רחבה, אנחנו נמצאים בתחילתו של תהליך שינוי מהותי. בהתנהלות החברה, המשפחה, המבוגרים, הילדים, כולם. שינוי ביחס שלנו לעצמנו, למדינה, לאנושות ולכל הטבע.
בינתיים, ההבנה שלנו מה קורה מסתכמת בהכרה שאנחנו מקבלים מכות. לא יותר מזה. אין לנו מושג לאן המכות מכוונות אותנו, מי נותן לנו אותן, ולשם מה. כמו תינוק שזה עתה נולד, ויש לו בעיות וכאבים. הוא בוכה ללא הפסק, ולא מבין בשביל מה ולמה זה קורה. כך גם אנחנו, נמצאים בחוסר אונים.
האתגר החשוב ביותר שעומד מולנו בשנה הקרובה הוא לברר מהי הסיבה לקורונה, למה בכלל הגיעה אלינו כזו מכה. לא במובן הביולוגי של השתלשלות הדברים, אלא במובן המהותי. מאחורי כל תופעה שמתרחשת בטבע עומדים כוחות, ואחריהם חשבונות של מערכת הטבע – אבל אנחנו לא מכירים את המערכת ברמה כזו, ולכן לא יודעים להתמודד.
ריחוק חברתי, מסכות, מניעת התקהלויות, חיפוש חיסונים ותרופות – אלה ואחרים הם אמצעים להקלת הבעיה, אבל אין בהם להוות עבודה נכונה עם התופעה הגלובלית שנתנה מכה לאנושות כולה.
הטבע, כמו הורים אוהבים, תמיד פועל לטובת כל היצורים. מכות, לחצים וייסורים לא באים להזיק לנו, אלא לכוון אותנו לחיים יותר טובים. לפתח לנו את המודעות, כך שנהיה בהרמוניה עם המערכת הגדולה שבה אנחנו נמצאים.
הטבע הוא גלובלי, אינטגרלי, מאוחד, ומגמת ההתפתחות היא להביא אותנו להזדהות עימו. שנהיה גם אנחנו כלולים זה בזה, למרות העובדה שנוצרנו שונים ורחוקים זה מזה. שנלמד בעצמנו להתקרב, להיות באינטגרציה ובהשלמה הדדית, ברצון להיטיב לזולת ולכל הטבע הסובב. וכשנהיה כך מחוברים בטוב, נרגיש איך הכוח האחד שבטבע עושה לנו רק טוב.
עידן הקורונה מעצב את חיינו מחדש, ממש בכוח. העולם המתקדם יותר יהיה עגול, עולם שהכול בו קשור יחד, וכולם נמצאים תחת מטרייה אחת של הסכמה כללית, חיבור ושלום. גם עכשיו אנחנו תלויים זה בזה, אבל זה מורגש לנו כנטל, כי אף אחד לא רוצה להיות קשור לאחרים.
המטרה הגדולה שאליה מקדמת האבולוציה האנושית היא שכל אחד יתייחס לשני ב"ואהבת לרעך כמוך". העובדה שהעולם נראה בדיוק הפוך, מתמלא יותר ויותר במשחקי אגו, באלימות, בשחיתות, במאבקים ובמהומות – היא חלק מהתהליך ההתפתחות. אם בתחילת המגפה עוד ראינו גילויי סולידריות ועזרה הדדית, היום לכולם פוקעת הסבלנות מהר מאוד. הפתיל מתקצר, ומדינות שלמות נמצאות על סף התלקחות פנימית.
כך מתנפצת האשליה שאנשים מתייחסים יפה זה לזה, ומתברר מעל כל ספק שטבע האדם לדאוג רק לעצמו. אגואיזם צר, ותו לא. עם כל החינוך, התרבות והמדע, אין בידינו שום אמצעי לעצור את הרוע שבאדם, לבנות חברה טובה, בטוחה לכולם.
אוזלת היד תביא לגילוי חכמת הקבלה, שחוקרת את התפתחות האדם, החברה והטבע כמכלול אחד. משך אלפי שנים, גדולי האומה פיתחו עבור הזמן המיוחד שלנו שיטה חינוכית-חברתית, שתסייע להצעיד את האנושות אל אופק חדש. היא מפתחת באדם את הראייה וההרגשה שכולנו נמצאים במערכת אחת, ומכיוון שכך נכון להתייחס לזולת כמו לעצמי. היא מלמדת איך לקבל מהטבע כוח התקשרות חיובי, שיקרב אותנו רגשית עד שנהיה "כאיש אחד בלב אחד".
אז מה נאחל לעצמנו לשנה החדשה? שני דברים משלימים. האחד הוא להכיר בכך שאנשים רעים זה לזה, והשני הוא לתפוס שכוח הטבע מחייב כיום פיתוח קשר הדדי. טוב יכול להיות, רק אם נתייחס טוב לכולם. הרצון לחיבור עמוק בין הלבבות ירפא את הקורונה משורשה, כמו גם את כל הבעיות האחרות, ויבטיח שהשנה הבאה תהיה הכי טובה בעולם.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
