עידן הקורונה: להודות על הרגע

ברשימת החולים שנפטרו השבוע ממגפת הקורונה נמצאה ילדה צעירה מאוד, רק בת שש. אומנם אחר כך הסתבר שסיבת הפטירה לא הייתה הקורונה בה חלתה אלא מחלה אונקולוגית ממנה סבלה, ובכל זאת מחשבות לא שקטות כבר מתעוררות וגורמות לחששות להתגנב אל הלב. הפחד הגדול הוא שתהיה הסתבכות, והקורונה תכה חזק בילדים. זה יכול לקרות, לא עלינו, שפתאום יתחילו יותר ילדים להיות חולים.
הכי גרוע, זה יהיה בגללנו. למה? כי לא הקדמנו תרופה למכה: רבנו להם מעל הראש, לא התחשבנו זה בזה, שמחנו לאיד, שיקרנו אחד לשני ואפשרנו ללב ללכלך על האחר, לפה לקלל את השכן. כל עוד יש בינינו יחסים מקולקלים וקשרים מעוותים, אנחנו מקרינים אותם על הילדים שלנו ומסבכים להם את החיים – גם במחיר בריאותם. הפחד הוא שנבין זאת כשיהיה כבר מאוחר.
רק תארו לעצמכם איך מרגיש הורה כשהוא מביט בעיני הילד היקר שלו שסובל, ויודע שזאת אשמתו. זאת תחושה בלתי נסבלת, והיא תרבוץ על מצפונינו כדי שנבין שיש לנו דבר אחד לעשות ואנחנו לא עושים: אנחנו לא מתחברים.
שורש הרע הוא חוסר תפקוד נכון בינינו, יחסים חולים של איבה ותחרות. הוא הרע שאפשר מלכתחילה למגפה להיכנס בתוכנו ולהשתלט לנו על החיים. העובדה שאנחנו לא ניגשים לטפל בו ונותנים לשנאה לטפס לגבהים חדשים כל יום, גורמת לווירוסים להתפשט, לייצר זנים נוספים, תוקפניים יותר.
אז צריך להקדים להכיר את השורש לכל הרע, לפני שיבוא בכאב עצום. לצייר לעצמנו את הפחד על הילדים, את חוסר האונים, להבין מה עלול לקרות להם אם ימשיכו להיות ניזונים מיחסים עכורים, בין הורים, בין שכנים, בינינו המבוגרים.
בעיקר חשוב שאימהות יתארו לעצמן מה יכול לקרות לילדיהן, ויבינו את הסכנה הגדולה שנמצאת כאן. כי אם נשים ידעו שברשלנות שלהן להיות גורם מחבר הן גורמות נזק לילדים, הן ינתרו כלביאות ויחייבו את העולם לחזור למוטב, לגמור עם המלחמות, להפסיק את המאבקים; להשתיק את המילים הבועטות, את המחשבות המכסחות. אם נשים יחושו את הכאב על בשרן, אף אחד לא יוכל לברוח מחיבור. אף אחד. הן כבר ידאגו לאחד את כולם סביב שולחן אחד.
לאישה יש כוחות בלי סוף, עם זה אין בעיה. כשרואים את המהפכות שנשים מחוללות עכשיו באמריקה, באירופה, מבינים היטב כמה כוח טמון בהן. כרגע הן מנהלות מהומות בלתי מעורערות, בצורה הפוכה, באכזריות גדולה, אבל מובן איזה מנוע עוצמתי יש כאן, כמה להט ותנופה יש ברצון של אישה. זה הזמן שלהן. כולם יודעים שהכול תלוי בהן. רק צריך לספר להן שהכיוון צריך להיות הפוך – לחיבור והשלמה. אחרת הילדים יפגעו.
קצה החוט ביחסים בינינו. נקווה שנשים יתפסו בו ויתחילו למשוך יחד. יתירו את פקעת הקשרים הרעים שהחברה האנושית מסובכת בה. יפתחו ויקשרו מחדש ברשת טובה, ברקמה אנושית יפה.

אהבת? שתפו

השאר תגובה

עוד בנושא