קמפיין של הדממה, התקווה של המדינה

חג שמח, נהגנו לברך איש את רעהו, אבל היום דווקא החגים הפכו להפגנה של כוח, זה כנגד זה. כשהסגר עומד להתהדק, כדאי שנחליט יחד על שביתת נשק. ניקח לנו חודש הפוגה ממלחמת האחים, ונבדוק האם יש שינוי לטובה בעצירת המגפה. מה כבר יש להפסיד? מקסימום האווירה במדינה תהיה יותר רגועה. ביג דיל.

מלחמת יום כיפור תפסה אותנו בהפתעה, וגם היום עלולה ליפול עלינו כזו מכה. ההיסטוריה מלמדת שכאשר בתוך העם מתעוררת גאווה ואחריה שנאה, מגיע בסוף גורם חיצוני ונותן לנו מהלומה. ככל שישראל מפולגת כך היא חלשה.

בגל הראשון העולם בא ללמוד מה ישראל עושה, הגל השני עלול לעורר כלפינו שנאה גדולה. פתאום יצוצו עוד ועוד אנשים ברחבי העולם שיגידו "היהודים אשמים במגפה". אנחנו, בתום לב, לא נבין מה הקשר, אבל הם יטענו זאת במלוא העוצמה. גם בעניין זה, לא תהיה זו הפעם הראשונה. ואם משהו קורה שוב ושוב, סימן שיש בו חוקיות, נסתרת או גלויה.

החוקרים שרואים את התמונה הגדולה מדברים על קשר בין כל חלקי הטבע. האבולוציה הופכת אותנו למערכת אחת מחוברת, שבה כל בני האדם, וכל הדומם, הצומח והחי, אמורים לתפקד באינטגרליות, בהדדיות משלימה. העובדה שכיום העולם מקושר וכל תנועה פרטית משפיעה על כולם, רק מעידה שרוצים או לא, אנחנו בכפר אחד קטן. ואם נחתה עליו מכה גלובלית בדמות מגפה, אז גם המענה צריך להיות באותה רמה.

חוק הערבות, כפי שהוא מוגדר בחכמת הקבלה, מדבר על התפתחות כלל-אנושית למצב הכרתי שבו כל אחד משפיע על כולם ולכן גם אחראי על כולם. תארו לעצמכם שבאתם לקחת משהו מהבנק, ואומרים לכם: חכו. עד שלא יבואו כל האחרים לחתום ערבות, אי אפשר לתת לכם שום דבר. סוג של שיתוק. באופן דומה, הקורונה מקפיאה את העולם. הטבע כמו אומר לנו: זהו, מה שהיה קודם, נגמר! מכאן ואילך, תפקוד תקין יוכל להיות רק בהרמוניה בין כולם.

בעיה. גדולה. כי תוכנת ההפעלה של האדם מכוונת לחשוב על עצמו בלבד. מה שנוח לי, מה שטוב לי, זו האמת לאמיתה. וזה גם מה שצריך לקרות בחברה. למה? כי אני פשוט מבין יותר ממך. וכל ישראלי כזה, אז לך תנהל מדינה. עם זאת, החיים מחייבים אותנו להתבגר. ללמוד להתעלות מעל כל חילוקי הדעות, ולבנות בין הלבבות שלנו קשר אינטגרלי, מחבר. כי כמו שבכל רמות הטבע חיבור בין ניגודים הביא להתפתחות החיים, כך חובה שיקרה גם ברמה שלנו, האנשים הדעתניים.

ישראל היא מרכז המחקר והפיתוח של העולם. והאמת היא שאם חוקרים את השורשים העתיקים מגלים שפעם לא היה כזה עם. היה בבלי אחד בשם אברהם, שחקר לעומק את טבע העולם. הוא גילה שכל הטבע מאוחד, והתפתחות פירושה לבנות אחדות כזו גם בין בני אדם. הוא לימד חסד ואהבת הזולת, וניסה לחבר בין כולם. רוב האנשים אמרו לו: משוגע, רד מהגג! אבל היו כמה אלפים שהלכו אחריו. הם הרגישו שכן, כל הטבע אהבה, וכדי לזרום בתדר הנכון דרושה התאמה. אנשי בית אברהם, קראו להם במקורות, ומהם נעשתה בהמשך האומה הישראלית, כפי שמסביר הרמב"ם בספר המדע.

אלפי שנים אחר כך, כשהעולם מתמלא בפצצות גרעין ומימן, כשמלחמות סייבר מאיימות לשבש כל דבר ועניין, כשהאופק האקולוגי מאותת שהסוף הוא רק עניין של זמן – מונח על שולחן העבודה שלנו פרויקט חדש. "הדור האחרון" הוא שם הקוד.

כאן, דווקא במדינה שכמעט מתפרקת מרוב משחקי אגו, צריכה להימצא הפורמולה האוניברסלית לקיום בשלום עם אנשים שחושבים אחרת ממך. קיום של חוק הערבות ברמה הכי גבוהה, עד לפיתוח הרגשה שהשנואים עליך הם ממש חלקים שלך. למרות הכול, אתה חייב לאהוב אותם, ויהי מה. כאילו שאימא מפתיעה אותך יום אחד ואומרת: תכיר, אלה האחים שלך. הייתם שלישיה בלידה, אבל שניים מסרתי מיד לאימוץ כי לא הייתה לי פרנסה.

כוח הטבע חזק יותר מכולם. וגלגלי האבולוציה לא עוצרים, גם אם עושים קומבינות נגדם. ביום כיפור הזה, לראשונה בהיסטוריה, סידרו לנו את התנאים לחשבון נפש, לא רק אישי או לאומי, אלא גלובלי ממש.

אם נצליח לעמוד בחודש של הדממה, אם נשתיק את הקולות הרעים שעולים בנו, את המחשבות השליליות על הזולת, אם נשתדל לתת דוגמאות של יחס טוב ונבקש להרגיש בלב שכולנו מערכת אחת – נגלה שערבות הדדית היא החיסון המלא כנגד הקורונה, כנגד השנאה ליהודים וכנגד שאר תחלואי העולם. למה? כי ערבות הדדית שמה אותנו בהתאמה לחוק הכללי שבטבע המושלם.

בואו ננסה יחד, לחודש בלבד. מה כבר יש להפסיד? מקסימום האווירה במדינה תהיה יותר רגועה, ויהיה לנו ראש אחר להתמודד עם כל בעיה. ביג דיל, מי ישמע.

> מן המקורות:
"כאשר הם כאיש אחד בלב אחד, הם כחומה בצורה בפני כוחות הרע" (רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב, שם משמואל).
"עיקר התריס [המגן] בפני הפורענות הוא האהבה והאחדות, וכאשר יש בישראל אהבה ואחדות ורֵעות בין זה לזה, אין מקום לשום פורענות לחול עליהם" (מאור ושמש, פרשת ניצבים).

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן

אהבת? שתפו

השאר תגובה

עוד בנושא