בחורף תהיה קטסטרופה, מזהירים עובדי המעבדות. והלב כבר עמוס מרוב דאגה, מתי נראה איזה אור בקצה המנהרה?
בינתיים הקורונה משפילה אותנו עד עפר. מראה לנו שאנחנו לא מסוגלים לעשות דבר. ומיום ליום המועקה גוברת, כי ברור שכל צעד שלנו גורר תגובה מוחצת. כל דבר שרצינו לפתוח, הקורונה סוגרת. יצאת מהגבול, היא אומרת, קבל סטירה. בדרך זו, הקורונה תלמד אותנו ממש לפחד מהצל שלנו. אבל יכול לצאת מזה גם טוב, כי סופסוף נתרגל לשמוע. לא את עצמנו לשם שינוי, אלא את מה שאומר לנו הטבע.
אנחנו לא יותר גדולים מהטבע, גם אם יש לנו מחשב בכף היד. בטבע יש חוקים, ונצטרך להכיר אותם ולהתאים את עצמנו אליהם, בטוב או ברע.
הטבע כולו מערכת סגורה, הדומם, הצומח והחי מתפקדים בקשר אינטגרלי שיש בו השלמה. כל אחד לוקח מהטבע מה שהוא צריך כדי לחיות, ומשלים את חלקו בתמונה. רק בני האדם הורסים את כל מי שסביבם כדי לשאוב עוד טיפת הנאה. ככה בא לי לעשות. נקודה. וככל שהאגואיזם הצר מתפתח, מרגע לרגע האדם הופך ליצור הרסני יותר לזולת ולסביבה. כך זה לא יכול להימשך מבחינה אבולוציונית, ולכן באה מהטבע תגובת הרגעה.
הטבע כמו אומר לנו: 'שבו בבית, תחשבו מה לא נכון בחיים שלכם, ותצאו עם נוסחת קשר חדשה. ועד שזה לא יקרה, תקבלו מכה אחר מכה. גם אם תמצאו משהו נגד קוביד 19, אחריו עומדים כבר בתור מזיקים מתוחכמים ברמה יותר גבוהה. לא מתרופה ביולוגית תבוא לכם הישועה, אלא רק מהתמודדות עם שורש הבעיה'.
התרופה לקורונה לא נמצאת ברמה הביולוגית, כי המחלה שלנו הרבה יותר עמוקה. יחסים רעים בין בני אדם עד לרמה של שנאה, הם שמביאים עלינו את כל הרע. האדם הוא היצור המפותח ביותר, ולכן היחסים שבין בני אדם מקרינים מטען שלילי או חיובי לכל מערכת הטבע, ובכלל זה למערכות גוף האדם. ומכיוון שהסיבה להופעת הווירוס מתחילה בשנאה הפנימית בין אדם לאדם, עצירת הקורונה משורשה מחייבת טיפול בגורם הזה. אין קיצורי דרך, ואין קומבינות.
לכן, גם אם כולם יקפידו על מסכה, ישמרו על ריחוק חברתי ועל היגיינה, גם אם אף אחד לא יצא מבידוד – וכדאי שכך נעשה ודאי – לא יהיה בכך מספיק כדי לעקור את הקורונה מן העולם. גם אם הסגר יימשך חודשים, וגם אם נתעטף כולנו בחליפות מגן, זה לא יעלים את הקורונה.
ניסיון אחר ניסיון אנחנו ניכשל, עד שנרגיש מותשים. ואז תהיה בנו הבשלות להבין שהקורונה עוברת דרך גלים אחרים. גלים פנימיים שעוברים בין אנשים. גלי מחשבה רעה, גלי שנאה. כשמישהו שונא אותך אתה ממש מרגיש את זה באוויר, והגלים האלה מעבירים איתם נגיפים.
כל אחד שנמצא בשנאה לזולת, פותח את עצמו לקליטת וירוסים. כל פעם שאתה שונא מישהו, אתה פותח צינור שדרכו יכול הווירוס לעבור ממך לאחרים, ומהם אליך. סגירת הצינור מתרחשת על ידי יחס של אהבה, מחשבה טובה. וזה לא רק אישי, אלא גם מערכתי, עם המון הסתעפויות שאנחנו לא מבינים. כולנו, ממש כולנו, מקושרים. כל דבר שמישהו עושה, משפיע על כל האחרים. משום כך, רק מחשבות חיוביות יוכלו לטהר את המרחב שבינינו ממזיקים, לרפא אותנו מכל הנגעים.
וכשהיחסים בינינו יהיו יותר בריאים, נגלה שכל התפתחות החיים בטבע נשענת על חיבור בין ניגודים. בכל שלב באבולוציה היו קונפליקטים, שהסתיימו בהתקשרויות מורכבות יותר, ויצורים יותר מפותחים. אטומים, מולקולות, חד תאיים, רב תאיים, עד שנוצרנו גם אנחנו האנשים. והיום, כשהעולם הפך למקושר כל כך, אי אפשר להמשיך שכל אחד הורס את האחרים, ולכן הטבע מכריח אותנו לשנות מהותית את אופן ההתקשרות בין פרטים.
העתיד שלנו יפה, נאור ממש, בחיים מחוברים. שאתה קם בבוקר עם חיוך, כי כולם סביבך חושבים עליך רק טוב. פשוט אוהבים.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן
