שמונה חודשים של הסתגרות ביתית, של ריחוק חברתי, של שמירת מרחק, של תרבות מסכות, של דיבורים בעלמא על חיסון שאוטוטו ייחשף, על חזרה לשגרה שמבוששת לבוא – הציבור בעולם הגיע למצב של "עייפות פנדמית" ומתקשה לשרוד את המרתון הארוך והמייגע, התייאש מלעמוד בהגבלות.
"עייפות פנדמית" היא לא רק צמד מילים יפה, אלא תופעה של ממש שארגון הבריאות העולמי מזהיר מפניה. גם בלי הגדרות גדולות אני יכול להעיד על עצמי שאני מרגיש את העייפות הזאת. כבדות שמכסה הכול כמו שמיכה עבה. אישית נוח לי בתנאי הסגר, אני עובד דרך המחשב ויש לי הזדמנות להעמיק בלימוד, אבל אני מרגיש את כולם, מרגיש את התשישות חודרת דרך הקירות ויכול להזדהות עם התופעה.
העייפות הפנדמית היא שדרבנה לצאת לגל של מחאות מסביב לעולם. היא שעוררה באופן סמוי את הדרישה מהממשלות לפתוח את הסגר ולעזוב את העם בשקט. והתחושות הללו רק יצטברו ויחריפו. האנשים מאבדים את הסבלנות, את התקווה, את עצמם. אנחנו נמצאים במלחמת התשה ונלחמים באויב הלא נכון. לא הממשלה גורמת למצב, לא השמאל ולא הימין, לא הדתיים לא המפגינים. יש כאן הנהגה אחרת שנכנסה לזירה ומפזרת אותנו, הנהגה עליונה. היא שמה אותנו במצב הזה, ובמצב הזה נישאר עד שנתעייף ונקשיב.
אפשר להתבונן בהתנהגות שלנו וללמוד את ההנהגה. הרי מה אנחנו עושים עם הילדים בבית כשהם מתנהגים כמו חבורת פראי אדם? מפרידים ומתישים אותם, עד שיתיישבו בשעתם ויקשיבו.
כמונו כמוהם. כשיאזלו הכוחות שבנו, חומרי הדלק הפנימיים שמניעים אותנו לשרוף אחד את השני ואת כדור הארץ, כשנתעייף גם מהבכי ומקולות הצעקה על הלא-נודע, נטה אוזן ונשמע. מה? שיש חוקים. לא חוקי ממשלה או אתיקה, אלא חוקי טבע. וכן, אי-ידיעת החוק אינה פותרת מעונש. אם לא מקיימים את החוקים אין הדבר אומר שהם לא קיימים. זה כמו לקפוץ מבניין גבוה ולהגיד שיקפוץ חוק המשיכה. הסוף ידוע מראש.
חוקי הטבע דורשים חיבור לבבי, קשר יפה הדדי בין כולם. אנחנו כחברה אנושית הרחקנו לכת מקיום החוק. הסתפקנו בהפגנות ותפילות. הכול טוב ויפה, אבל אם כבר לצאת, אז להפגין אהבה, להתפלל ליישם את חוקי הטבע. הכול כבר ניסינו, חוץ מהתרופה הזאת.
אם נרבה מחשבה על קשר יפה בין כולם, על דאגה ואכפתיות, נתחיל לפתוח עיניים ואוזניים, הלב ייפתח ויתחיל לעבוד טוב יותר, וכל אחד ירגיש שהוא מתרומם, מתרחב מתוך גבולות הסגר שלו, ויחד איתו כולם, כל העולם. עכשיו אנחנו מדביקים זה את זה בתשישות, אבל אם נתחיל להקרין אחד על השני מחשבות חיוביות של חיבור, נתעורר לחיים כמו מתרדמה ארוכה, נקיץ מהפנדמיה.
