בעוד שבקבינט הקורונה דנו אמש שעות על גבי שעות על מתווה פתיחת מערכת החינוך, שקועים במחלוקות ובהאשמות הדדיות, הגיעה הבשורה מפי דו"ח של משרד הבריאות: ילדים נדבקים בקורונה יותר ממבוגרים. הם מדביקים ואף עלולים להיות מפיצי-על של הנגיף.
מי אשם? אנחנו, המבוגרים. נוח לנו שייפתחו מסגרות הלימוד והילדים יבלו בכיתות ובמעונות. אבל ברור שפתיחה של מערכת החינוך תזרז את התפשטות המחלה לקבוצות גיל שונות, באזורים גיאוגרפיים שונים.
קל להפנות אצבע מאשימה לעבר הקורונה, המגפה הארורה שמשביתה לנו את החיים, אבל היא רק מציבה לנו מראה מול הפנים. היא חושפת את הפער התהומי בין המין האנושי האגוצנטרי לטבע המקושר בעולם הגלובלי של ימינו.
כבר כתבתי כאן לא פעם שאנחנו חיים במערכת טבע אחת, מרושתת לאורכה ולרוחבה, כולל האנושות כחלק בלתי נפרד בתוכה – רשת אנושית הקשורה בתלות הדדית, שכל תכליתה להתלכד לגוף אחד. במערכת שכל חלקיה מחוברים זה לזה, די בגורם אחד שמתכחש לחוקי הקשר, כדי להפר את הסדר הטבעי ולעורר "מגפות חברתיות".
והקורונה פועלת בהדרגתיות, מכרסמת ביקום ביס אחר ביס. תחילה במין האנושי, בחלק הבוגר של האוכלוסייה, כעת היא פוגעת בילדים שלנו, ובשלב הבא היא תתחיל לפגוע בשאר חלקי הטבע – לפי סדר יורד של אדם, חי, צומח, דומם – חלוקה שמפורטת על גבי עשרות דפים בספרי הקבלה. כך שאין חדש תחת השמש.
ואם שואלים אותי מה צופן העתיד? אני אגיד שייתכן ונגלה קורונה בבעלי חיים, בג'וקים או ביתושים, מי יודע מאיפה בדיוק היא תפרוץ. אחר כך בצמחים וכן הלאה. רק תארו לכם מה עלול לקרות כאשר מזונות שבאים מן הצומח יהיו נגועים, אילו השלכות עלולות להיות לכך עלינו? אילו משברי מזון או גלי הגירה המוניים? כן, כשמביטים על התמונה הכוללת יש סיבה מוצדקת לדאגה.
והקורונה לא באה כדי להחליש ולהמית, אלא בעיקר כדי לחייב את המערכת לשוב לתפקודה, לכוון אותנו המין האנושי לאזן את היחסים בינינו, לנתב אותנו להתעלות מעל האגו, לדרבן אותנו להתקשר כחברה אנושית בהתאם לטבע שמצוי כולו בהרמוניה ואיזון. לכן אם כהורים אנחנו מודאגים מבריאות ילדינו, אז טוב יהיה אם רק נעמיק בבירור הסיבות הטמונות ברובד פנימי יותר, ונלמד את הגורמים שהביאו לתופעה החדשה-ישנה שעלולה לפגוע בבריאות ילדינו.
לכן לפני שגם האוויר יתמלא בדחייה ובשנאה הדדית, בריח חרוך של סלידה מהזולת, במחשבות שליליות שנובעות ממערכות היחסים המעוותות בינינו, עלינו רק ללמוד את חוק הטבע ולפעול על פיו. והחוק הוא אחד: להיות אחד, לאהוב את הזולת, להתחשב בו, לדאוג לו, לנהוג כגוף אחד.
ילדים הם חכמים, הם סופגים הכול ולומדים מהר. לכן, אין עצה מבריאה לכל אב ואם אלא לתת דוגמה אישית ולהפגין אהדה לזולת. שבריר מחשבה חיובית בראש הפירמידה האנושית ישליך על הגוף כולו, על החי, הצומח והדומם. תשמרו על הבריאות.
