המגפה השקטה: האמצעי שיהפוך דיכאון וחרדה לשמחה וביטחון

כבר תקופה ממושכת, בערך מתחילת ימי הסגר השני, קורין בת ה-39 סובלת מחרדה בלתי מוסברת, תופעה שלא חוותה קודם, כך סיפרו לי מכריה. לא רק פוחדת מהידבקות בקורונה, לא רק חוששת לבריאות ילדיה, לא רק חווה ספקות לגבי פיטורין בלתי צפויים, אלא שוקעת במצבים של דכדוך ועצבנות, של מתח ובדידות. חוסר הוודאות גורם לקורין להתקפי חרדה קלים שפורצים לחוץ מדי פעם, משתקים את הפעילות היומיומית שלה ומעכירים את האווירה בבית.

קורין איננה מקרה בודד באקלים הישראלי, לא עוד נתון שבא וחולף, אלא חלק מובהק ממדגם מייצג. מסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם לאחרונה עולה כי בקרב בני 21 ומעלה 34% חוו לחץ וחרדה, 16% חוו תסמינים של דיכאון, 22% דיווח כי מצבם הנפשי החמיר מאוד מתחילת משבר הקורונה.

פרופ' ג'ורג' ויילנט מאוניברסיטת הרווארד מקביל אדם בעל חוסן נפשי לגבעול בעל תמצית חיים רעננה וירוקה, "כשמכופפים אותו, הגבעול מתעקם, אבל הוא לא נשבר". במילים אחרות, מצב נפשי יציב קובע את יכולת האדם להחלים מהר ממחלות, ובכלל מכין מראש את מידת העמידות בפני חיידקים ומגפות.

אין ספק שמצבים הפוכים, כמו דיכאון וחרדות, מנתקים את האדם מהכוח האינטגרלי של הטבע, מהכוח שנותן לכל יצור חי תחושת ביטחון מינימלי, הרגשת קיום נורמלי, דחף להתרבות, להקים דור חדש של צאצאים ועוד. הכוח הזה מאיר קדימה, נותן תקווה ואופק לעתיד טוב – גם כשהמצבים קשים. אולם כשמחשיך, פתאום כל הכוחות אוזלים. מנעד המצבים שעוברים על האדם עלול להתחיל מדיכאון ומצב רוח ירוד ועד למועקה נפשית וחרדה עמוקה.

במצבים כאלה האדם שוקע במצולות, מרגיש אבוד, ובמקרה הטוב יש בכוחו להושיט יד לעזרה. גברים אגב חווים זאת יותר, כי נשים יודעות לבטא בבהירות את מצבן הירוד. בשונה מגברים, נשים בעלות כוח סיבולת ויכולת התמדה. החיים מחייבים אותן להמשיך ולטפל באחרים, בילדים לדוגמה, וכך בדרך הטבע הן נופלות וקמות.

אבל שני המינים כאחד במצבי דיכאון וחרדה זקוקים לתמיכה חברתית, לחיזוק אנושי, לחיבוק חם. העזרה מגיעה מאחד לשני, מיחס הדדי. החוסן מגיע מקשר הדוק, מלוכד וחזק. אז גם המחלה הופכת תרופה. את המילים המתוקות האלה אפשר לעגן באינספור מחקרים שמעידים כי לקשר חיובי בין בני אדם יש השלכות על מצב בריאותנו.

אותו פרופ' ויילנט ערך את אחד המחקרים הבולטים בתחום: מחקר האושר של אוניברסיטת הרווארד שהחל בשנת 1938. אחת המסקנות העיקריות ממחקרו הממושך היא שקיים קשר מובהק בין יחסים חברתיים טובים לבין הבריאות שלנו. קרבה בין בני אדם, מצב שבו כל אחד חושב מחשבות טובות על האחר, יוצרים סביבה המגוננת מפני מחלות.

למה? כי אנשים שחושבים טוב זה על זה יוצרים דגם מוקטן של אנושות אינטגרלית התואם למבנה הטבע האינטגרלי. זה הפטנט: ככל שחברה מקושרת יותר וחבריה מחוברים חזק – ברוח של עידוד וביחסים חיוביים של דאגה ואהבה – נוצרת התאמה בין הקבוצה לבין הטבע. הרמוניה כזו מרפאת את הקשה שבמחלות, או לפחות מסייעת להתגבר על המצבים הירודים שפוצעים את הנפש.

כוח היחד, המעורבות החברתית, תחושת הקהילתיות – בכל אלה יש סגולות ריפוי שבאות מהטבע ממש. הכוח הנגדי שבאדם, האגו, מנתק את האדם ממערכת הטבע האחת, הגלובלית והכוללנית, הבריאה והשלמה, ולכן התעלות קלה מעל האגו האנושי מספיקה כדי להתחסן. תחילה חוסן נפשי, ובהמשך, במידת הרצון וההתמדה, גם חוסן ברמה גופנית. לשם התעלות כזו דרושה חברה, סביבה טובה שתדרבן ותעודד.

וכאן מתגלה היופי של ימי המגפה, שפתחה בפנינו שפע אפשרויות וירטואליות ליצירת קשרים. לא צריך לכתת רגליים ולהתקבץ חבורות-חבורות, די בלחיצת כפתור כדי להתחבר לזולת, לשבת יחד במעגל חברה וירטואלי ולרומם את הנפש באופן הדדי.

אהבת? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

השאר תגובה

עוד בנושא