כשברקע עמודי שיש בוהקים ומונומנטים מרשימים ההפגנות באיטליה נראות רומנטיות וציוריות יותר, אבל הכאב אותו כאב, המחאה אותה מחאה, והעימותים בין כוחות הביטחון למפגינים אלימים. נאפולי, טורינו ומילאנו הן חלק מהערים שיוצאות למחות נגד הגבלות הקורונה. האיטלקים כבר לא יכולים יותר לסבול את הסגר.
אדם מטבעו תמיד מסתכל קדימה ורוצה לדעת את העתיד, מה יקרה לו ולאן החיים מובילים אותו. אלא שעם המגפה המתמשכת והסוחטת הזאת, איש לא יודע מה יוליד יום, אז אדם נשאר עם טעם מר, וגם ההווה מורגש לו סבל מיותר. כך שבקלות אפשר להבין למה האיטלקים נוהרים לרחובות. הם עצמם מבינים שלא התגוששות בכיכרות תפתור את הבעיות, אבל הם חייבים לפרוק מתח. לפחות קצת.
האמת היא שהסיבה העיקרית שבגללה אנשי ארץ המגף יוצאים לרחובות למחות היא כדי להרגיש יחד. בשביל זה, מרגיש איטלקי בליבו, משתלם לי הכול. אפילו אשב בבית הסוהר כתוצאה מהפרת החוק, אבל עד אז, לפחות אסחף עם כולם, ארגיש משהו במשותף. ברגעים הדקים האלה אדם מרגיש מגע של חיים.
וזו גם הסיבה שזה יתפרץ בכל יבשת ומדינה, בכל עיר ושכונה, בכל כיכר וסמטה. אנשים יתאגדו יחד בכל פינה – כל מדינה לפי טבעה, בהתאם לאופי ולסגנון העם שבה, אבל יֵצאו גם יֵצאו. אפילו סקנדינבים מאופקים עוד יתקבצו להפגין בלהט על רקע נופי הרים מושלגים. חכו חכו, זה יבוא.
קל להסיק מכאן שכל הצרות, כל המחלות, באות רק מתוך תחושת הבדידות, מתוך קושי להתקשר זה עם זה, מהעיוות שהביאה איתה תרבות בת אלפי שנים של הבדלה, של תחרות, של צמיחה זה על חשבון השני. הפירוד שהלך ונפער בינינו – וגם בינינו לבין מערכת הטבע – פגע בנו אנושות. הקורונה היא תוצר ישיר מהפירוד. הזעם ברחובות הוא רק תסמין. התרופה לכל הסבל והכאב של האנושות הוא רק חיבור. אדם צריך חיבור.
ובינתיים גלי הקורונה עולים ויורדים, ושום תרופה לא עוזרת, שלא לדבר על קיימת. כל מספר ימים יש איזו התרעת שווא ש"הנה, יש חיסון כמעט מוכן", ואז "לא לא, עוד לא". מנסים לחקור את הקורונה, ולא מבינים מה קורה. גם לא יבינו, כי הבעיה עמוקה יותר מהרמה הרפואית, היא נעוצה ברמה החברתית-אנושית.
זו לא תקופה רגילה וזו לא מגפה רגילה. אנחנו תקועים בנקודה על ציר ההתפתחות ונדרשת מאיתנו התבוננות חדשה: הווירוס הוא תוצאה ברמת החי לסיבה שנמצאת ברמת האדם, כלומר במישור היחסים בינינו. לכן יחסים טובים ברמה האנושית הם הם החיסון לקורונה. הם המפתח לשקט הנפשי, בהם טמון כל הטוב. גם לאיטלקים.
