מיום ליום האנושות מתחילה לעכל שמה שהיה הוא לא שיהיה ולא נחזור לימים המוכרים משכבר. הזמן המואץ פועל להפריד אותנו מכל הסדרים שקשרו בינינו בעבר, ולבנות בינינו יחסים חדשים במשפחה ובקהילה, במדינה ובחברה העולמית כולה. בינתיים החברה האנושית מתחילה להתרגל למצב החדש, לגשש בעלטה הגלובלית אחרי חיים חדשים מסוג שלא הכרנו.
מומחים לרפואה כבר מתחילים להשמיע באוזנינו שאחרי הקורונה יבואו צאצאיה, מודיפיקציות שונות של הנגיף, והציבור מטה אוזן וקשוב למסר בתשומת לב. הציבור גם מתחיל לשמוע תובנה חדשה: התועלת מהמסכה על הפנים היא לא בכך שאנחנו לא חוטפים וירוסים, אלא כי כך אנחנו לא מעבירים לזולת את הווירוסים שלנו. הפוך על הפוך.
מומחים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל מסבירים ש"המסכה נועדה להגן על אחרים, לא על עצמך". ואם מתעוררת שאלה, האם מסכת פנים מגינה עליי, או רק על האנשים סביבי? אז התשובה היא שהמסכה מספקת הגנה לשני הצדדים. אבל, מדגיש דיוויד היימן, פרופסור לאפידמיולוגיה של מחלות זיהומיות בבית הספר ללונדון להיגיינה ורפואה טרופית, מי שעמד בראש קבוצת הייעוץ המדעי והטכני של ארגון הבריאות העולמי, שאם אנשים לא עובדים במערכת הבריאות, המסכות הן "רק להגנה על אחרים, ולא להגנת עצמם".
בדומה לפרופ' היימן, גם נטע סופר צור, ד"ר לאימונולוגיה (PhD) מסכימה ואומרת ש"המטרה העיקרית של השימוש במסכה היא לא להגן על מי שעוטה אותה מפני סביבתו, אלא להגן על הסביבה מפני אלה שעוטים אותה. המסכה בולמת את רסיסי הרוק ואת אדי הנשימה שיכולים להכיל חלקיקי נגיפים, ולכן היא מצמצמת באופן משמעותי את הפצת הווירוס". ד"ר מוניקה גנדי, מומחית לווירוסים באוניברסיטת קליפורניה, מצביעה על שורת מחקרים שמראים ש"חבישת מסכה עוזרת למנוע מאנשים נגועים להפיץ מחלות לאחרים", והמרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) אוסר על עטיית מסכות עם שסתומי נשיפה או פתחי אוורור, "כדי למנוע מהאדם הלובש את המסכה להפיץ את הקורונה לאחרים".
בתפיסת עולמנו אנחנו עוטים מסכה ובטוחים שבכך אנחנו מגינים על עצמנו, שהמסכה היא הביטוח שלנו מפני מחלות ויראליות וכך נשמור על בריאותנו. אבל הטבע בחכמתו עושה לנו תרגיל. "רוצה להיות בריא?" הוא שואל בחצי חיוך, "אז תלבש מסכה". והאדם שמבקש לטובתו, אגואיסט מטבעו, פועל בצייתנות, אבל הלכה למעשה פועל למען הזולת, במה שמהווה ניצני אלטרואיזם.
כמו ילד קטן בשלבי התפתחות, שמתוך שקר עדין ומכוון מצידנו מקבל מתוק בתמורה לכך שהתייחס יפה וטוב לזולת, כך המין האנושי בימים אלה, מקבל המתקה בהרגשת הביטחון שבחבישת מסכה, ובעצם מובא בזה לשמור על האחרים. שקר מועיל. מה השלב הבא בגדילת האנושות? להתחיל לפעול כך בכוונה, במודע, מתוך הרגל שנעשה טבע שני. עד כדי הרגשת הנאה ממעשה של התחשבות והשפעה לזולת, ממחשבה של דאגה ונתינה לאחר.
אם מלכתחילה היינו מדמיינים שאנחנו חולים ופועלים שלא להדביק את הזולת, מתחשבים בו בזהירות יתרה, אז היינו בריאים ומחוסנים מכל פגע. הבידוד והסגר החברתי נועדו רק להביא אותנו לתובנה העמוקה הזאת. לכוונה לטובת הזולת, שהיא תמצית החיים. היא מרוממת אותנו מדרגה גופנית לדרגה מחשבתית, רוחנית.
