טונות של שמחה: העבודה החדשה ששווה הון

הידעתם? נכון לשנת 2019 הישראלי עבד 40.5 שעות בשבוע בממוצע, יותר שעות מהעובדים במדינות הכי מפותחות (OECD). ההולנדים לדוגמה עבדו כ-29 שעות, השוודים כ-35 שעות, והאמריקאים, מעוז הקפיטליזם, עבדו כ-38 שעות בממוצע.

מאז החל עידן הקורונה גוברת המודעות לחסרונותיו של הקפיטליזם, ועל פי זרם מסוים של כלכלנים, זו השעה היפה להציף את הרעיון הפוסט-קפיטליסטי על פני השטח. כלומר, להאיץ ולצמצם את שעות העבודה בשכר ל-32 שעות, ובהמשך ל-24 שעות, עד שלושה ימי עבודה בלבד, לצד שירותי רווחה אוניברסליים שיספקו לכל אדם את צרכיו ללא תלות בהיקף העבודה. נשמע חלומי, אבל דורש תפיסה חדשה שתנתק את הקשר בין העבודה למילוי הצרכים האישיים.

אומנם עדיין לא הגדרנו מחדש את צורת העבודה המקובלת, את אופן קבלת השכר ואת הקשר בין עובד למעביד, אבל אין ספק שאנחנו נכנסים לעולם חדש. זה לא יקרה בבת אחת, אבל בהדרגה תתפתח באנושות גישה חדשה שתביא לניתוק יחסי בין עבודה לשכר, בין שעות עבודה לתועלת מהעובד. אבל קודם לכן, בעתיד הלא רחוק, חובה תהיה לספק לכל אזרח בכל מדינה את התנאים החיוניים לקיומו: משכורת ממוצעת, לחם וקורת גג, רפואה, חינוך ושירותים הכרחיים נוספים. זה האלף-בית של החברה החדשה.

כרגע זאת לא התפיסה הגורפת, אלא שאיפה צדדית, אבל אכן הגיעה השעה להתקדם למצב שיתופי כזה בהדרגה ובהסכמה של כלל החברה. לכן טוב יהיה לפתח שיח חברתי רחב שיעניק במה לכל אחד להתבטא, לדבר, לעורר מחשבה בדבר החברה העתידית. שכן ימי המגפה משנים את פני החברה, וטוב אם נשמע ונתרשם זה מזה, נקלוט ידע חדש ונתרשם מתפיסות עולם שטרם נחשפנו אליהן.

הבעיה היא שאנחנו נמצאים בין מיליארדי אנשים ששקועים ביום יום וכמעט לא עוצרים להבין איפה אנחנו חיים, מהם החוקים שמניעים ומפעילים אותנו, מהי הכלכלה החברתית הנוכחית. ולכולם מגיע לקבל את ההשכלה הבסיסית הזאת בחוקי הטבע. חינוך עממי שיגרה כל אחד להשתתף כאילו היה חלק הוגה ומוביל. אין טעם לחכות לעוד גל קורונה, או חלילה למוטציה חדשה של הנגיף, כדי להתחיל להרים ראש לשמיים ולשאול מה קורה כאן.

אנחנו לא יכולים להמשיך בכלכלה הנוכחית, בעוד אנחנו חוזים בה הופכת להיות פָּסֶה, ממש נכחדת לנגד עינינו. כבר אין לנו אדמות לעבד, אוצרות טבע לסחוט, אין לחץ לקנות ולצרוך. זמנים חדשים בפתח ואי-אפשר לעשות כלום נגדם, אלא ללמוד מה קורה ומה עתיד לקרות, ובעיקר להסכים לתנאים שהטבע מציב לנו ולשלב ידיים כחברה כדי להתאים את עצמנו אליו.

הטבע לא משאיר לנו ברירה, הוא מגלגל אותנו למצבים קשים שיחייבו אותנו לעשות יד אחת, להתגבש כחברה אחת מאוחדת. ואם ממילא מכבש גדול בדרכו לשטח את המותרות שצברנו להכרחי לנו בלבד – לצמצם את מקומות העבודה, לקצר את שעות העבודה, לשלוח עובדים לעבוד מהבית, למתן את התעשייה ולהיכנס להקפאה בתחומים רבים, שלא לדבר על המסך שירד על עולם התרבות – אם ממילא אנחנו מתקדמים לשם בצעדי ענק, אז בואו נקדים ונכיר את חוקי הטבע, כי ההתפתחות החברתית היא פועל יוצא של כוחות הטבע.

אוטוטו יגיע גל עכור שיעורר באדם שאלות על משמעות החיים, כמו: מהי מהות החיים? למה החיים בנויים כך? למה אנחנו מבזבזים בצורה כזו את רוב שנות חיינו? כיצד נרווה קצת נחת? מרגע שהקפיטליזם, ששלף אותנו מהבית לעבודה מטורפת סביב השעון, יסיים את תפקידו, נחזור לתא המשפחתי, נחזור להתקהל כקהילות קרובות יותר, נשוב להרגיש את היחסים האנושיים שקושרים בינינו, וכאן תיווצר בעיה אקוטית: אנחנו לא מורגלים ליחסים כאלה. אנחנו לכודים ביחסים קלוקלים, אגואיסטיים, שדורשים תיקון, שינוי.

לכן נצטרך להציב במוקד חיינו את מערכות היחסים שלנו – בין בני זוג, בין הורים לילדים, בין שכנים, בין קולגות ועוד. לתעל את מערכת החינוך לבניית היחסים בינינו, לייצר תעשייה של חיבור לבבי – תרבות חדשה שתעצים את הקשרים ותעניק לנו דוגמאות לחיים בריאים במשפחה, בחברה, במדינה. רוח במקום רווח.

בגישה כזו אין כל רע שבן זוג אחד יֵצא לעבוד בחוץ והשני יישאר בבית עם הילדים. וגם מי שיצא יעבוד שלושה ימים בשבוע, שעות ספורות ולא יותר, וישוב לחיק המשפחה. אם להמשיך את החלום שיכול להפוך בקלות למציאות, אז בשעות הפנאי, אם נכון לקרוא להן כך, נלמד באופן חווייתי איך להתחבר יותר ולגלות כוחות חיוביים שצפונים ביחסים בינינו. נבלה ממש.

בואו כבר עכשיו נשבץ קורסי העשרה במקומות העבודה והלימודים, ונסביר במנות קטנות איך המערכת עובדת ואיזו צורה נכונה לתפקוד מרבי תועיל לכולם. נלמד על מה שהיה, על מה שיש היום ונדון יחד על מה נכון לנו בעתיד.

תכלית האדם היא לא עבודת פרך, למכור ולהחליף, לייצר ולזרוק, אלא להשיג את מהות החיים, ליהנות מהחיים, לגלות את הכוח הטוב שקיים ביחסים בינינו. לכן העבודה החדשה תהיה לעבוד על שינוי עצמנו כדי לספק לזולת טונות של שמחה. כי מה אדם צריך בחייו אם לא סיפוק, חיבוק ויחס חם? כמו שכתב בעל הסולם: "האדם לא נברא לקנות הון ולבנות בניינים, אלא לבקש כל דבר שיביאהו ללמוד את החכמה איך לאהוב… ואז יפקחו עיני ליבו ותתחדש בקרבו רוח אחרת".

אהבת? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

השאר תגובה

עוד בנושא