לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אחד מכל שלושה ישראלים חווה לחץ באופן יומיומי. הלחץ נובע מגורמים רבים, כאלו שנובעים מתקופת הקורונה הנוכחית וכאלו שליוו אותנו עוד לפניה, והוא משפיע על כולנו ברמה כזו או אחרת.
כדי להפחית מהלחץ, משרד הבריאות קורא לאזרחים לשתף אותו ברעיונות להתמודדות עם סטרס בעזרת מענה על שלוש שאלות. התובנות, הרעיונות והמחשבות שהציבור יעלה יעובדו בידי עובדי המשרד ויהוו בסיס לכתיבת תוכנית לאומית להתמודדות עם לחץ ומתח.
השאלות הן: מה מגביר לחץ ומתח בחיי היומיום שלך? מהם הדברים שמסייעים לך להתמודד עימם? ואלו רעיונות ופתרונות יש לך עבור תוכנית לאומית להתמודדות עם מצבי לחץ ומתח? אבל על כולן יש לי תשובה אחת: התנתקו מכלי התקשורת!
עצם ההיצמדות האובססיבית לכלי התקשורת מגבירה את המתחים והלחצים. הפילוג והניגוד, הסכסוך והריב הם מרכיבים שמיד מעוררים את תשומת לב הציבור, אלא שכלי התקשורת מנצלים את הקשב לרעה ומשקים אותנו בתמצית הרעל האנושי.
כל איש תקשורת מתחיל יודע שלרקוד על דם האחר יזניק אותו בטבלת הרייטינג. כל מרואיין שנכנס לאולפן טלוויזיה משחיז מראש את לשונו כדי לדקור את חברי הפאנל ולהרוויח תהילה ופרסום רגעיים, ואלה הופכים כותרות וציוצים שנורים כחץ בלב הציבור ומעוררים בו מתחים מיותרים.
כלי התקשורת הם שקובעים את האווירה הציבורית הכללית, הם מייצרים את השיח, הם מרימים אחד ומורידים אחר. והיום הם משקפים מאבקים פוליטיים, מרקדים לרגלי טייקונים וקורעים את הציבור לגזרים. אין עניין לטשטש את האמת וחשוב להציג את העובדות לאשורם, אבל לא להטביע חותם אגואיסטי בפרסום מוטה מראש לטובת צד מסוים או מחרחר ריב.
לכן בדיוק כפי שאנחנו מגוננים על ילדינו ודואגים שלא ייחשפו לתכנים שיזיקו להם, לדוגמאות אלימות ושליליות, כך עלינו לנהוג בנו. לבנות לעצמנו סביבה ראויה, שתיתן לנו תמיכה. לעודד ולחייב כל עובד בעולם התקשורת להיות אחראי להביא את הציבור להרגשה טובה ונינוחה, כמו אימא כלפי ילד. על אחת כמה וכמה היות וכלי התקשורת תלויים בנו, בכספי הציבור, והציבור שרוי בסטרס ודועך אל דכדוך.
לא צריך לסגור את כלי התקשורת לחלוטין, אלא לסדר אותם מחדש כך שיהיו נכונים ואמיתיים, ידידותיים וענייניים, מגשרים ולא מפלגים. לכן, בראש התוכנית הלאומית להתמודדות עם לחץ ומתח הייתי ממליץ לסגור את כלי התקשורת, אפילו לזמן מה כדי שניווכח בכך בעצמנו, ואז להתחיל למיין מחדש את התוכן המועיל לאווירה וליחסים בציבור, את המסרים שיעצימו את החיבור והקשרים הטובים בין האזרחים, כאלה שיחזקו ויעודדו אותם בזמנים כאלה, שיתנו הרגשה שכולנו פועלים יחד כחלק ממנגנון אחד.
נשמע הזוי ותלוש מהמציאות? אז נעזוב את המצב עד שנתפכח ונראה שאנחנו חונקים את עצמנו בתוכן שרק מזיק לנו, עד שנפנים שתקשורת טובה היא תקשורת שפועלת לטובת האדם. מתחילה ומסתיימת בטובתו.
רק כשנפעל עם כוונה לטובת הזולת, יהיה מקום להרחיב את הפעילות התקשורתית ולהדגיש הבדלים ושוני, להביא דעות קיצוניות ומנוגדות, במטרה לאזן ביניהם. להראות שיש מקום לזה ומקום לזה, כי כך קיים הדבר בטבע. אלא שהשאיפה התקשורתית החדשה לא תהיה להביא אותם לזירת קרב כדי לנגוח אחד באחר, ובין לבין להתבדר בפרסומות למוצרים חסרי תועלת, אלא במטרה למצוא נקודה משותפת, עליונה, חדשה, אמצעית, שתכניס לחיבור ולאיזון את הפלוס והמינוס, את הבעד והנגד – שתקשור בערבות הדדית את הדעות החלוקות. כי זו תפקידה של תקשורת בריאה: להאיר על הפשעים, כדי לכסות אותם באהבה.
