היום בקניון, מחר בבית קברות

כשבועיים לפני חנוכה, חג האור, החג החם והמשפחתי, שוב מתריעים על סגר שלישי בישראל. שוב אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מסוגרים ומבודדים, שקועים בחושך לאורה המלבב של החנוכייה. הסגר הזה לא יצוץ פתאום, אלא אנחנו כורים לעצמנו את הבור הזה.

הביטו בתמונות ההמונים השועטים לקניונים, נוהרים למבצעי הבלאק פריידי. ראו כיצד אלפים מתקהלים בהפגנות בכיכרות, ועשרות מארגנים בסתר חתונות מרובות משתתפים. אפילו הפתיחה הבלתי מבוקרת של התיכונים היום סוללת בגאון את הדרך להתפרצות גל שלישי.

תחושת ההקלה שצצה יש מאין, הדיבור הבלתי פוסק על החיסון שמחכה מעבר לפינה, כל אלה רק מחזקים את התעתוע החברתי. הקורונה לא האטה קצב, המגפה בשיאה, ועונת החורף טרם התחילה.

לכן טוב אם קברניטי המדינה, או מי שעומדים בראש משרד הבריאות, ייקחו את המושכות לידיהם ויצאו בקמפיין חד ומעורר על רקע תמונות המונים בקניונים ובצמתים: "היום בקניון – מחר בבית קברות", "היום בכיכר – מחר תחת עפר". זה פיקוח נפש, הצלת חיי אדם. פשוט לשקף לחברה את פניה, להראות את האמת, את הסיבה ואת התוצאה, וזהו. כך נירגע ונלמד בעצמנו, בלי קנסות ומאבקים מיותרים.

אין כאן ציניות, אלא דאגה לעם שלנו, אכפתיות מהציבור. גם לא כדאי לסלף במאומה או לגזור קופונים על הדרך, אלא רק להציג תמונת מציאות ונתונים. זה כמובן הצד החד והישיר של התעמולה. בהמשך יש להסביר בהרחבה שאי-אפשר לעשות דבר נגד הטבע, וכלום לא יעזור נגדו. זו מערכת חוקים נוקשה והיא חזקה הרבה יותר מכולנו יחד. אז מה כן? להכיר את המערכת ולהתאים את עצמנו אליה. להבין כיצד פועל המנגנון של הטבע ולפעול בהתאם אליו.

אם לדבר בשמו, אז הטבע דורש מאיתנו להתחבר כאחד כמו שהוא מחבר הכול לאחד. בשלב ההתפתחות שלנו – המין האנושי – הטבע לוחץ עלינו בדרכו ומחנך אותנו בשיטתו להיות קרובים יותר זה לזה. לא לבטל את השונות והניגודים, ממש לא, גם הטבע מורכב מאינסוף הפכים: החל מחום-קור, דרך צפון-דרום וכלה בפלוס-מינוס. אבל ברמה האנושית, ברובד היחסים החברתיים, הטבע מאותת לנו דרך המגפה הכלל-עולמית להתעלות מעל החיכוכים, להפסיק לריב כמו ילדים בארגז חול, כי אם נמשיך כך הוא ייאלץ להפריד בינינו. לא סתם להרחיק אותנו חברתית כמו בימים אלה, גם לא עוד סגר שלישי, אלא ממש לבודד.

ומה אז? אז נבין, כמו ילדים שיושבים כל אחד בפינתו, שעד לא שנתחבר כאיש אחד בלב אחד, בשיעור שאנחנו מסוגלים לו, אז לא יהיה יותר טוב. הריחוק החברתי משקף את הריחוק הקר והפנימי בינינו – ואותו צריך לכסות ביחס חם של אהבה. אם נבטל את ההגבלות הפנימיות בינינו, יתבטלו מאליו ההגבלות החיצוניות, בטוח, ככה הטבע מבטיח. החוסן החברתי בינינו הוא חיסון מכל פגע רע. הקשר לא ישיר ולא ברור לעין, אבל בטבע האינטגרלי, הגלובלי, המורכב, כך פועלים הדברים. כמו אפקט הפרפר, לדוגמה.

ואין הרבה חוקים להתבלבל בהם. חוק הטבע היחיד והעיקרי, הכלל שכולל הכול ואותו עלינו ליישם כעת, הוא חוק האהבה: ואהבת לרעך כמוך. נכון שלא פשוט לאהוב, בטח לא לאנשים מפותחים כמונו שהאגו בוער בעצמותיהם ומרחיק אותם באופן טבעי זה מזה, אבל מחיר האהבה משתלם בסוף. יותר מכל מבצעי יום שישי השחור. תשלום של ויתור מחד ואהבת הזולת מאידך, יַקנו רווח נצחי. מניה ששומרת על האדם. עסקה של בריאות, שלווה, רוגע במחיר מבצע.

כוח האהבה זה הכוח העליון – הכוח הכולל של הטבע. ככל שנתחבר בינינו, ככה נעורר את כוח החיבור והאהבה שיכסה את הפילוג והשנאה, ככה נעיר את הכוח החיובי שיכסה את הכוח השלילי שבינינו. צעד אחר צעד, ויתור רודף ויתור, דאגה מצטרפת לאכפתיות, על כל הפשעים בינינו תכסה האהבה ונתקרב להשגה רוחנית, להרגשה עילאית מעל חיים ומוות, לאהבה חלוטה ללא תנאי.

אהבת? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

השאר תגובה

עוד בנושא