הפתרון למגפת הקורונה עומד בראש סדר העדיפויות של העם, כך עולה מסקר שנערך ופורסם עבור ערוץ 12 בשאלה למי יצביעו. איחוד העם, במקום השני. אם היינו מבינים שהקורונה ואיחוד העם קשורים זה בזה סביר להניח שהתוצאות היו נראות אחרת.
הקורונה לא תעבור לפני שהעם יתאחד, ואיחוד העם לא יקרה אלא אם נבין שההתמודדות עם הקורונה היא חלק מעבודת החיבור בינינו. אבל אנחנו בדרך לשם, אחוז ועוד אחוז. אנחנו בדרך להבין את הקשר בין איחוד העם למיגור המגפה. כבר מורגש ייאוש ראשוני מהמלחמה בינינו, דעיכה של האש שהייתה מלהיטה את המתווכחים בפאנלים הטלוויזיוניים, אלה שהתנפלו זה על זה כאילו יש להם פתרון להציע.
אנחנו רק בהתחלה, אבל כדי שזה יתקדם ויתרומם, אנחנו צריכים גוף שיסביר את חובת בחיבור ברצינות ובעמקות, גוף שמטרתו היא אחת: לאחד את העם, ובהמשך גם את העולם. גוף שיתמיד לדבר, להעלות מודעות, ליידע. בלי להתחשב אפילו אם מקשיבים לו, אלא פשוט להגיד ולהגיד, עד שיחדרו המילים את השכבה האוטמת. לאורך דורות התריעו מקובלים, ואמרו בכל דרך שהכול תלוי בחיבור העם. כך עלינו להמשיך היום, להסביר ולהסביר, עד שיהיה ברור לגמרי שהחיים שלנו תלויים בחיבור.
חכמת הקבלה מדברת רק על איחוד, על חיבור בין נשמות פרטיות לנשמה אחת. חיבור כזה כשהוא מושלם וכולל את כל החלקים בהתאמה מושלמת זה לזה נקרא גם "אהבה". אהבה היא שכל אחד דואג שלאחר יהיה מקום להיכנס לליבו, ובעצמו דואג להיכנס ללבבות כולם.
זו מכניקה שנקראת בכתבים בשם "זיווג של הכאה", והיא נס. כלומר, היא עניין בלתי אפשרי שבכל זאת מיועד להתרחש. הרי יצר האדם רע מנעוריו, אנחנו אגואיסטים מופלגים, אז איך נתאחד עד כדי אהבה? וכאן מלמדת חכמת הקבלה שבעזרת התנגדות לאגו, ב"הכאה" ודחייה והדיפת הקבלה לעצמנו, אנחנו עושים "זיווג", פעולה של נתינה וחיבור.
המכניקה הזו קיימת בכל חלקי הטבע באופן אינסטינקטיבי ולא מודע. אנחנו צריכים ללמוד איך לעשות זאת בעצמנו כדי להשלים את ההתפתחות. כשחוק החיבור נוגע לחברה האנושית הוא נקרא "ואהבת לרעך כמוך". זה עתיד האנושות, והוא מורגש במקצת.
העולם מתחיל להפנים שמגמת ההתפתחות צריכה להיות לאיחוד. כי כמה אנחנו יכולים להילחם, ולהמשיך לשנוא זה את זה? זה לא מוסיף, לא מועיל, לא מטרתי, אף אחד לא יוצא מנצח. אפילו אלו שמנצחים לזמן מה, או לפחות כך נראה להם, מרגישים אחר כך עד כמה הם הפסידו.
לכן לא על ידי חיכוך, לא על ידי מלחמות, אלא רק על ידי חיבור עד אהבה שלמה אנחנו יכולים להגיע להתפתחות ולהשגת המטרה הנכונה של הקיום. "ואהבת לרעך כמוך" היא לא סיסמת בחירות יפה, אלא היגיון עליון, רוחני, החוק הכללי של הטבע – שכולו שואף ומגיע לחיבור, לא משאיר בפירוד שום פירור.
