בתוך עמי אנוכי מתחסן

מאז הטור האחרון שבו כתבתי שאלך להתחסן נגד הקורונה, הוצפתי בעשרות תגובות ופניות, מי מתוך דאגה ומי מתוך השמצה. "בעד או נגד החיסון" אינו הדגל שאותו אני מנפנף בחוצות העיר, אלא בנס אחדות העם והעולם על פי חוקי הטבע, כמו שאני לומד ומלמד מתורת הקבלה.

אולם לאור ריבוי הפניות, לרגל מבצע החיסונים והחששות מפני תופעות הלוואי הבלתי צפויות, ועל רקע המוטציה החדשה של הקורונה שמתפשטת ברחבי העולם כאש בשדה קוצים, אענה שוב.

כתוב "בתוך עַמי אנוכי יושבת" (מלכים ב ד, יג). אמירה שפירושה: אני חלק מהחברה שאני חי בה ושותף להלכי הרוח של הציבור. אם החיסון מקובל בעם, אז עליי לצאת ולהתחסן. זו החלטה פרטית שלי. אני לא מחייב אף אחד, לא נותן דוגמה לאחרים, אלא עושה את מה שרוב עמי עושה.

"בתוך עמי אנוכי יושבת" הוא אחד מהעקרונות שהתורה מלמדת. נכון שהעם מפוצל בדעותיו, חלקו מתחסן וחלקו מתנגד, אבל אם המגמה הרווחת וההחלטה הרשמית הן ללכת ולהתחסן, אז גם אני אלך עם כולם, כמו שאמרו חז"ל: "אל תפרוש מן הציבור".

לא ארוץ ראשון ולא אהיה אחרון, אבל אהיה במרכז העם ואלך כמו כולם. אחרי הכול כולנו באותה סירה, וגם אם הסירה תשקע בגלל שמשיטים אותה בעלי אינטרס או מנווטים אותה בעל ממון חורשי מזימות, אז אשקע עם כולם. בתוך עמי אנוכי יושב. זו כוונה רוחנית.

ומי שממהרים להגיב, "אם כולם יקפצו מהגג, גם אתה תקפוץ?", אז התשובה היא לא. אני לא מדבר על פעולות שטותיות, אלא על פעולות משמעותיות שהמדע בזמנינו רואה לנכון לעשות כדי לעצור את המגפה. נכון, אני לא סומך על הרופאים ועל הרפואה המודרנית, כי הכול סובב על אינטרסים כלכליים של תעשיית התרופות, אבל אני הולך עם העם, ומבצע את הפעולה יחד עימם, כי "בתוך עמי אנוכי יושבת".

אין לי שום ביטחון, אלא אני פשוט מרגיש שלפי חוקי הטבע גם אני צריך לבצע את חלקי ולהשתתף עם כולם. אני גם לא פוסל את הסכנות הכרוכות בחיסון. בעיניי הן מראות את הבלבול שיצרנו בעצמנו לעצמנו, הן חושפות את עולם השקר שאנחנו חיים בו. אבל אין מה לעשות, אלא לתקן את עצמנו.

הטבע נתן לנו את הווירוס מפני שאנחנו לא יכולים ליישר את עצמנו בלעדיו. אנחנו לא מסוגלים להיות מכוונים למטרת הבריאה, לחיבור הנכון בינינו כדי לייצב מעצמנו את המערכת האנושית הנכונה והטובה, שנהיה כאיש אחד בלב אחד. לכן אנחנו עוברים מכות וזו רק ההתחלה.

בינתיים הטבע כמו אם רכה, אוספת את ילדיה מהרחובות אל בית חם כדי להאכיל אותם ולטפל בהם. אבל אם נמשיך להתרוצץ בחצרות, מפולגים ולא מאוחדים בהתאם למערכת הטבע האינטגרלית וההרמונית, המוטציות הבאות בדרך. לשלם נהיה מוכרחים, בחיסון או במכת טבע.
הדור נתון בחושך ואחד התיקונים הוא דווקא ללכת עם כולם בחושך, כך בהדרגה אנחנו מעוררים את עצמנו לחיסון הנכון: החיבור בינינו.

אהבת? שתפו

השאר תגובה

עוד בנושא