המגפה לא מתה

בזמן שאנחנו שקועים בפוליטיקה, נותנים על הראש ומקבלים עוד קצת אינפוזיה של רעל ללב, מתארגנת בלי שום הפרעה מצידנו המכה הבאה לנחות עלינו. האם נהיה מוכנים להגיב עליה נכון?

על הקורונה סימנו וי זריז, מיהרנו להיפטר ממנה כדי שנוכל להמשיך את החיים כרגיל, כלומר לקלל אחד את השני תוך השתרכות בעומסי תנועה, צפירה בפקקים, זלזול בכל מה שלא אני, בהצדקה עצמית לוהטת ובהטחת האשמות חסרות גדר, אבל לא זאת הדרך לטפל במגפות.

כמו כל דבר בחיים שבא אלינו מהטבע, מהכוח העליון, גם מגפות באות כדי ללמד אותנו משהו. ואנחנו ממהרים להשתיק, לכבות, לסגור, לדומם. זאת המטרה שלנו, אבל לא של הטבע. מצד הטבע המכות הן סימני דרך שאחריהם נוכל לעקוב ולהתקדם צעד צעד עד לצורה המפותחת שלנו כחברת בני אדם. כל פעם לקבל עוד רמז איך להתקרב אל הטבע יותר, להיות דומים ומתאימים לערכים שנוהגים בו.

כי נניח ונפתח חיסון יעיל נגד כל הווריאנטים העתידיים של הנגיף ונשים קץ למגפה, האם זה אומר שניצחנו? לא, כי מניצחון צריך לראות תוצאות. לא סתם הפוגה מהמגפה. ניצחון זה לצאת ברכוש, בידע, בכוח, בתובנות חדשות. ואיפה ראינו תוצאות כאלו מהקורונה? האם רכשנו פיסת ידע על טבע האדם ותכלית העולם? אם התשובה היא לא, אז הפסדנו למגפה.

מוגזם לומר שלא התקדמנו בכלל בשנה החולפת. התקדמנו, אבל מעט. הקורונה רוקנה לנו את הכיסים, העלתה בנו רגשות חדשים, טיהרה בינינו קצת את היחסים, וסיפקה לנו הצצה לאמת, לראות עד כמה הקשרים בינינו מלוכלכים, מבוססים על אינטרסים לא נקיים.

אנשים גם מסתכלים אחרת על אופן העבודה, מתייחסים אחרת למילוי הזמן הפנוי, מקדישים יותר מחשבה לעניינים של אדם ומשפחה. אבל זה עדיין לא שינוי מהותי. בסך הכול ישבנו סגורים בבתים בצורה בטוחה ונוחה, יש מקום להניח את הראש, יש אוכל במקרר. אומנם מצב בלתי רגיל, אבל לא סבל כזה שמפיק מהאדם ומהחברה שאלות עומק רציניות על מה נסגר עם החיים, מה אנחנו עושים פה ולמה. לא ממש הצלחנו לקשור את המגפה עם מערכות היחסים בינינו, לכן לטבע יש עוד הרבה מה לומר בנדון.

התהליך טבעי, קשה ללמוד ממכה אחת קטנה. לפחות בארץ ניתנה לנו הפוגה ואנחנו לא נמצאים תחת מכבש הלחצים של המגפה. יש לנו אפשרות לחשוב מה קרה לנו ולמה, איך עלינו לנהוג כחברה מפותחת היטב, ואיך עלינו להגיב נכון למכות כדי להבין מה הטבע רוצה מאיתנו. לעשות שיעורי בית, כמו שאומרים; לחקור מה אומרים המקובלים שלומדים ומלמדים על מערכת הטבע לעומקה, ובהתאם ליכולת לממש את דבריהם כדי שהמכה הבאה תבוא בצורה רכה יותר, או אפילו לא תבוא בכלל.

חכמת הקבלה מלמדת שהפירוד והשנאה ההדדית בין בני האדם הם הסיבה לכל המכות, לכן התרופה למכות נרקחת ביחסים בינינו. אם היינו יכולים להתקרב יותר זה אל זה, להיעשות אגודה אחת, לפחות לשאוף לזה, היינו מונעים את המכות שבפתח. כצעד ראשון נחליט שלא בונים את עצמנו בשום פנים על חשבון הזולת, שחיים מבלי להזיק לשני, מתוך הבנה שיחס שלילי כזה חוזר ומזיק לנו בסופו של דבר.

אהבת? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

השאר תגובה

עוד בנושא