מה העטלפים יודעים על הקורונה שאנחנו לא יודעים?

חוקרים ישראלים מאוניברסיטת תל אביב גילו דבר מעניין: כשעטלפים נדבקים בקורונה, הם מתרחקים מהמושבה שלהם – כאילו הם שולחים את עצמם לבידוד. החוקרים סיפרו שהם הופתעו כי חשבו שהלהקה היא זאת שמתרחקת מהחולים ולא החולים ממנה.

זו דוגמה יפה של התנהגות. פשוטה ומתוקנת. האחריות שלוקחים העטלפים על סביבתם צריכה לעורר בנו הרגשה של כבוד אליהם. להבנה שהם מגלים כלפי אורח חיים נכון ובריא, דרך תמיכה והתחשבות הדדית. המחקר לא מעורר בכם יחס חדש אל העטלפים?

אומנם לא מדובר אצלם בפעולה שכלית שנובעת מתוך מחשבה, שקילה של מספר אפשרויות ובחירה ביניהן, אלא זו תוכנה פנימית שפועלת בהם. ואנחנו, אגואיסטים שכמותנו, חשבנו שנדבקנו דרכם בנגיף, ייחסנו להם את כל מקור הרע ועכשיו הכול מתהפך לטובה: אנחנו לומדים מהם לקח איך צריכים להתנהג בזמן מגפה. זו דוגמה יפה עד כמה אנחנו מקולקלים ובזויים, ועד כמה הם ממש מושלמים. אין מילה אחרת.

הטבע עשיר בדוגמאות שראוי שנקבל וניישם בינינו – רק בדרגה שלנו. אם הדומם, הצומח והחי מקיימים הדדיות באופן אינסטינקטיבי, מתוך תחושה טבעית של המערכת האינטגרלית, שהם חלק ממנה, אז אנחנו צריכים להרים את הרף ולפעול כמוהם. הבעיה היא שהתחשבות וערבות הדדית הן לא כיוון המחשבה הטבעי שלנו, הם מנוגדים והופכיים לתוכנה שנמצאת בנו מלידה. לכן עלינו להתגבר מעל ליצרים הטבעיים שלנו. כלומר, אנחנו צריכים לבחור במודע להיות "עטלפים", ומתוך כך לשנות תוכנה – מאגואיזם לאלטרואיזם.

טוב יהיה אם נתחיל לחקור את פעולות הטבע לעומק, לזהות את הדרך שבה הכוח העליון מפעיל את מערכות הטבע וקובע את הקשרים היפים ביניהם. ומי יותר מתאים לחקור את הטבע אם לא ישראל?

היה זה אברהם, אבי האומה הישראלית, שחקר את טבע הבריאה לפני אלפי שנים, הראשון שקרא להידמות לתכונת הנתינה של הטבע, ליישם ברמה האנושית את ההתחשבות הטבעית. אברהם ייסד את חכמת הקבלה – השיטה לחיבור בין בני האדם למרות ההתנגדות האגואיסטית ביניהם.

אלו שמצאו את דבריו קרוב לליבם והמסר לא עזב את מוחם, הלכו אחריו ונעשו לעם. מאז, כשם שהטבע ראוי להיות לנו מודל לחיקוי, כך עלינו הישראלים להפוך דוגמה אנושית לחברה מאוחדת שחיה על פי חוקי הטבע.

אהבת? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

השאר תגובה

עוד בנושא