הקורונה עשתה עלייה לישראל והכניסה את כולנו להיסטריה ובהלה, ובצדק. מי יודע כיצד מתפשט הנגיף? דרך המים או האוויר? דרך ציפורים נודדות או קבוצת תיירים דרום-קוריאנים? עד שלא יימצא הגורם העיקרי כל התשובות נכונות.
דבר אחד בטוח: חלק מהאחריות מוטל עלינו, האנושות. כולנו במבחן גדול המחייב אותנו לעשות יד אחת כדי להירתם למאבק. לכן בנוסף להנחיות ולהמלצות של משרד הבריאות, עלינו לאזן את שיקול הדעת, ולחפש אחר הגורם השורשי להתפשטות הנגיף המאיים, הסיבה הכללית לכל הצרות שלנו.
לפי חכמת הקבלה, ביסודו של הטבע נמצא הרצון לקבל הנאה. הרצון הזה גדל וגדל ודורש לעצמו מקסימום הנאה במינימום השקעה. ככל שהוא גדל ללא ריסון, הוא מתחיל לרצות לקבל הנאה על חשבון האחרים. כך הופך הרצון לקבל לאגואיסטי, למנוגד לרצון הכללי של הטבע: הרצון לתת הנאה.
כשהרצון לקבל יוצא מאיזון עם הטבע ההרמוני, שפועל כולו בנתינה, הוא זוכה לתגובה טבעית המאותתת לו לחזור למוטב. לעיתים התגובה מופיעה בדמות התפרצות נגיף, לעיתים בדמות התפרצות מחאה חברתית, לעיתים כאזעקת צבע אדום ולעיתים כהתפרצות הר געש או כפעולת טרור.
כל העליות והמורדות שידעה ויודעת האנושות על פני כדור הארץ, כולל טלטלות השווקים, משברי היחסים בין פרטים ומדינות ואפילו התפרקות התא המשפחתי, מתרחשות כתוצאה מחוסר איזון בין הרצון לקבל לרצון לתת, בין חוסר ההשתוות של הטבע האינדיבידואלי לטבע הגלובלי. אפשר לטעון כי זה מרכך אותנו, מחשל אותנו, אבל לא זו הדרך הרצויה. אין מצווה לסבול. לכן, עד שלא נלמד להנהיג את הרצון לקבל, להבריג אותו בחברה כך שנסתדר זה עם זה, נמשיך ליפול בפח, פעם אחר פעם, רק בסגנון שונה.
הביטוי החזק ביותר של האגו הוא בדחייה ביחסים בינינו. הטבע מתפקידו דוחף אותנו להתקרב, ואם אנחנו מתבצרים במקומנו, הוא מכה כפליים. עלולות להיווצר מכות טבע כאלו שבני האדם יבינו שרק יחד אפשר להתמודד עם המכה, אחרת נמות. מכות טבע כאלו שנבין שאין קודם אתה ואחר כך אני, אלא ברור לכולם שאם לא מתחברים יחד – כולם נופלים.
אם רק היינו רואים את מערכת הטבע בשלמותה, היינו מופתעים כיצד גרם אחד של קשר בינינו (או של חוסר קשר בינינו) משנה את כללות הטבע. אז היינו אצים-רצים להתאחד, בלי צורך בקורונה משתוללת. אולם מפני שחוטי הקשר בינינו סמויים מן העין, עלינו להסביר זאת שוב ושוב, לדבר על הטבע השלם, לתזכר על הרצון לקבל – האגו – המנוגד לו, ולהעצים את הצורך להתקשר יחד כאחד. לא רק להתחבר בשעת צרה, אלא להתחבר כי טוב להתחבר. להתחבר כי יש כוח חיובי וטוב בחיבור בינינו. להתחבר כי הכול תלוי בקשר מלב לב.
