אחרי ימים של ויכוחים סוערים בקבינט הקורונה החליטה הממשלה שעד אחרי סוכות תיכנס ישראל לסגר מחמיר, מלא והרמטי. מורגש כי מיום ליום מתהדק גם החבל על הצוואר של ישראל, אבל עדיין אין אוזן לשמוע על מה ולמה.
אין ברירה, המדרון חלקלק, ישראל דוהרת לעבר אסון ולכן חובה עליי להשמיע שוב ושוב את אותו סיפור ישן-נושן, את אותו מסר עתיק שמלמדת חכמת הקבלה על איך הכרנו כעם ועל מה התחייבנו אז, בלב המדבר.
עם ישראל אינו כשאר העמים. עם ישראל מורכב מאוסף נציגים של חמולות ושבטים שונים שחיו בבבל העתיקה לפני כ-3,800 שנה. אברהם אבינו קיבץ סביבו בבלים כאלה שזיהו ביניהם את האגו גדל ומתעצם, כאלה שכבר לא הבינו זה את שפתו של האחר, כאלה שהחזה התנפח להם מעודף גאווה ודחף אותם לבנות מגדל גבוה עד השמיים – סמל לשליטה האגואיסטית המופרזת שמרדה בחוקי הטבע המוחלטים. כן, פחות או יותר כמו בימינו.
אותה קבוצה שנהרה אחרי אברהם הפכה ברבות הימים לעם ישראל – קבוצה של אנשים שלא מתרגשים מהאגו, מהשנאה והפירוד, אלא בוחרים להתעלות מעליו לעבר אחדות, סולידריות וערבות הדדית.
מאז בבל ידע העם עליות ומורדות, צבר קילומטראז' נאה, חווה אירועים מטלטלים, ואחרי כל ההיסטוריה המצערת והמרגשת כאחד נותר קומץ קטן שרובו חי בגבולות ארץ ישראל. אבל על אף כל השינויים שידענו, חוק הטבע הוא חוק קבוע, ועדיין מוטל עלינו לציית לו.
חוק הערבות הוא חוק טבע מחויב ומחייב שלא יודע פשרות. חוק הערבות הוא חוק שמתקיים ביחסים האנושיים, בינינו. חוק הערבות הוא חוק מעוגן בתוכנית הבריאה, והיום יותר מתמיד עלינו להשתדל ולקיים אותו.
ערבות הדדית לא מסתכמת רק ביחסים יפים ומתחשבים, בנימוס וחיוך, בהושטת יד ובתרומה, אלא בעיקר בהתאמה שלנו להרמוניה ולטוב שקיימים בשפע במערכת הטבע. נסביר.
אנחנו חיים ברשת קשרים מסועפת שקושרת בתוכה את כולנו. הרשת הזאת מורכבת מהרצונות שלנו, מהרגשות ומהמחשבות שלנו. כדי לשמור על איזון היא חייבת להיות מחוברת בקשרים אינטגרליים, בקומוניקציה שלמה. גם כאשר אנחנו יושבים ספונים בבתים, עדיין ביחס הפנימי לטוב או לרע, ברצון הנפשי, בכוונה להתקרב לזולת או לדחות ולהתרחק ממנו, אנחנו מניעים את הרשת כולה.
חוק הערבות מחייב את כולנו להרגיש שייכות לגוף אחד, לאנושות אחת, לרצון אחד, למערכת טבע אחת. ואומנם שכל אחד שונה ושונא, עלינו להתקשר מעל הכוח השלילי, האגו המפריד, ולדחוף לעבר כוח חיובי, כוח של חיבור וערבות הדדית. האחריות על כולנו, במלוא מובן המילה ובלי יוצא מן הכלל.
עוד בסגר הראשון חוק הערבות הזה קרץ לנו, אבל אנחנו נפנפנו אותו, כהרגלנו. אם היינו נוטים לקיים אותו, אפילו במקצת, לא היינו מגיעים לאן שהגענו, לא היינו שומעים על אלפי נדבקים חדשים בכל יום, בטח לא היינו צריכים להכריז על מצב חירום. אבל מה לעשות, אנחנו עם קשה עורף יותר מכל עם אחר. לא מסוגלים להניח את האגו בצד ולהתעלות מעל הדעתנות.
אבל הטבע הגדיל לעשות עימנו. האגו שמקשה לנו את העורף היום נקבע מראש בתוכנית הבריאה, וכנגדו מבעוד מועד, ניתנה לנו התורה, השיטה לחיבור שכעת הגיע הזמן לממש: להיות אגודה אחת, להתחבר בערבות הדדית, להיות אור לגויים. על פי חכמת הקבלה, תורתו של אברהם, כשאנחנו מתחברים בינינו, מתלכדים ללב אחד משותף, אנחנו למעשה מעוררים כוח של חיבור שנובע מכוח הטבע הכולל.
בואו ננצל את הסגר המחמיר, את השקט של יום כיפור, את ימי הבידוד והריחוק החברתי, נשתמש במשאבים שהכינה לנו קבוצת אברהם ונתגייס לקמפיין ארצי: נעשה מאמץ עילאי במשך חודש ימים להתחבר, להיות ערבים לאחר, נשתדל לחשוב על כולם – זהו, לחשוב, לא יותר –ותוך זמן קצר, כמו שמבטיחה חכמת הקבלה, יהיה לנו ראש חדש, הרגשה חדשה, שנה טובה.
