איפה אנחנו ומה הלאה?

מאת: אורן לוי

תושב: פתח תקוה

העולם מתגלגל קדימה למנגנון אינטגרלי אחד. כמו שכל חלקי הטבע, מצד אחד התפזרו כמו הכוכבים במרחבי היקום, ומצד שני נקשרו במערכת אינטגרלית אחת, כך מתפתחים גם אנחנו, בני האדם.

תחילה התפזרנו על פני כל כדור הארץ, כיסינו את כל היבשות, עד שבזמן האחרון אפילו התחלנו להרוס את הטבע כתוצאה מפעילות מופרזת בכל מקום ומקום. כך הגענו לסוף ההתפתחות האגואיסטית-נצלנית, ואנו מתקדמים לעבר התפתחות אינטגרלית. כלומר, לבניית קשרים הדדיים טובים בין כל בני האדם ובין האנושות לטבע, כמו שכל חלקי הטבע מחוברים במערכת אחת, שיש בה הרמוניה והשלמה.

לשם כך, האנושות צריכה להתחיל להשתנות, להרגיש שכולנו נמצאים במנגנון אחד, והקיום שלנו תלוי בקשר הטוב שנבנה בינינו. מכאן ואילך, הצלחה תימדד בסרגלים של טובת הכלל. כל ההצלחות הפרטיות של מישהו, ודאי וודאי כאשר הן באות על חשבון הזולת, כבר לא מותאמות לרמת הקשר שעלינו לפתח.
זו הסיבה לכך שאומנם השגנו עוצמה מרשימה מאוד מבחינה מדעית וטכנולוגית, אך החיים מורגשים יותר ויותר כקשים, בלתי נסבלים, מלאי מאבקים הרסניים ובלתי פוסקים. לא החיים שראויים לאדם.

והטבע לא מסכים לזה. משך דורות הוא נתן לכל פרט להתפתח באופן אגואיסטי, אבל עתה מגיע הזמן שעלינו להיקשר זה לזה. אם הקשר האינטגרלי לא נוצר על ידינו, מערכת הטבע מתחילה להגיב באופן שלילי, כלומר לחבר אותנו בכוח למנגנון אחד.

כיום אנחנו נמצאים במצב מאוד מיוחד, או ביתר דיוק מאוד בעייתי. הקורונה עלולה להתברר כמכה ראשונה בסדרת מכות שיכריחו אותנו לשפר את היחס לזולת. אין לנו ברירה אלא להביא את עצמנו לחיבור הדדי וטוב, כדי להתאים לחוקיות האינטגרלית שבכל מערכת הטבע.
ומפני שהאדם הוא היצור בדרגה הגבוהה ביותר, הסדר הנכון שנבנה בינינו ישפיע גם על הדומם, הצומח והחי. או אז הטבע יירגע, וייתן לכולנו יכולת להתקיים בטוב.

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכנית פרספקטיבות גלובליות – bit.ly/2PHRC8x

אהבת? רוצה לשתף?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

השאר תגובה