הטבע כמו טוחן אותנו באבני רחיים

מאת: אורן לוי

תושב: פתח תקוה

הטבע כמו טוחן אותנו באבני רחיים. בכוח, הוא מתחיל לכופף אותנו לבניית חברה שלא תיתן לאף אחד להגיע לפת לחם, גם אם אין לו פרנסה. חברה מתחשבת, תומכת, מחוברת. חברה אינטגרלית, שוויונית, שיתופית במידה מסוימת. מפני שאף אחד לא מבין מה קורה, התקופה מלחיצה מאוד, אבל בעצם, היא באה לשדרג את העולם הקשה שלנו, לגן עדן. לא פחות.

משום כך, בתקופה הקרובה כל הגישה הישנה תקרוס, כל המערכת הכלכלית-חברתית תפסיק לתפקד. כדי לתת מענה לבעיות שיתגלו, נהיה חייבים להחליף את הראש. ביתר דיוק את הלב.

הקורונה באה לשבור את הקשרים הישנים בין אנשים, להכריח אותנו להתקרב. מעולם שבו התרבות הייתה לדרוך על כולם בדרך אל הפסגה, אל עולם שבו אדם באדם מתחשב. הווירוס הוא תוכנה שכל הזמן מתעדכנת, בהתאם לתגובות שלנו אליה. אם נצא ביחד לקמפיין לעיצוב יחסים טובים הדדיים בין בני אדם, כמו במשפחה, מיד נרגיש תגובה חיובית מהטבע, שכל כולו אינטגרליות והשלמה.

כשרק נרצה להיות מחוברים, בטוח שנהיה גם בריאים ושלמים.
חיבוק מכל הלב!

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בישיבת הכתבים, 10.7

אהבת? רוצה לשתף?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

השאר תגובה