צורה לנו

מאת: ניר יצחקי

אתם מרגישים כבר את היד הזאת שמונחת על הגב שלכם? יד רכה, יד החלטית ובטוחה בעצמה, שמכוונת את כולנו, כמעט שמונה מיליארד בני אדם, מסביב לכדור הארץ. ומורגש שהיא מנסה להסיט אותנו ממסלול ההליכה שהתרגלנו אליו כבר אלפי שנים, נסחפים בזרמי החיים כמו חתיכות עץ חסרי הכרה צפים ונכנעים, בחיפוש למילוי היצרים שאף פעם לא באים על סיפוקם. זאת היד הרחבה של הטבע, הטבע הגדול והעצום שמכיל אותנו בתוכו, שיש לו מחשבה סדורה וברורה, ואנחנו בני האדם כמו ילדים קטנים מתרוצצים מיליוני ואלפי שנים בניסיון להבין מה הוא רוצה מאיתנו? איך אפשר להסתדר בתוכו? איך אפשר לחיות כאן טוב?

תגידו את האמת, גם אתם קצת עייפים כבר מהחודשיים פלוס האחרונים בו פרץ לחיינו נגיף הקורונה המלכותי, וכאילו הכניס אותנו למכונת כביסה ענקית שלא מפסיקה לסחוט אותנו במהירות עצומה. עד שבא לך רק לצרוח "בחיאת רבאק, תעצרו כבר את הסיבוב המטורף הזה", המחשבות, התהיות, הפחדים, הדאגה, המאמץ להכיל, חוסר הוודאות, הסדר שבבלאגן, מסכות וסגר, כלכלה קורסת, מריבות פוליטיות, שאננות הסטרית, סבא וסבתא, אמא ואבא, סין מול ארצות הברית, משרד הבריאות מול האוצר, דתיים מול חילוניים, גרוטו מול בר סימן טוב… אבל וואלה, סוף סוף גם היה קצת אויר נקי, ונהייה קצת שקט, אז אולי בכל זאת קורה לנו משהו קצת טוב?

יד הטבע הזאת שהפסיקה לנו את מירוץ העכברים בבת אחת, מנסה להסיט אותנו ממסלול ההתנגשות של כולנו בכולנו, שאולי רוצה להגיד: "חבר'ה זהו נגמר לכם הזמן, מעכשיו אתם כל בני האדם על כדור הארץ, חייבים להבין שאתם צריכים לקבל על עצמכם צורה חדשה, אתם חייבים ללמוד להתחשב אחד בשני, כל המדינות, כל העמים על כדור הארץ, אתם חייבים להתחיל לצעוד ביחד במקום להתנגש האחד בשני. אחרת אני, היד הזאת, הולכת לרדת עליכם בכאפה אדירה שתזעזע לכם את הצורה, והקורונה…זאת רק ההתחלה…"

אז אם גם אתם קצת התעייפתם, תתמתחו, תסתכלו כמה עוד כמוכם יש מסביב, חייכו בסיפוק, ותגידו לעצמכם: "אפשר גם שיהיה פה טוב…אפשר שביחד נבנה צורה של טוב"

אהבת? רוצה לשתף?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

השאר תגובה