התגובה הטבעית והרווחת להתפרצות וירוס הקורונה נעה בין חרדה לייאוש, התקפה והתגייסות, הדחקה והתעלמות. יש גם דרך נוספת, גם אם לא מוכרת עדיין, לקבל את המצב והיא: לנסות להבין לעומק את הסיבה להופעתו של הווירוס, ומה "הוא" רוצה מאיתנו. אם נעשה זאת, נוכל אפילו למצוא בו צדדים חיוביים.
יותר ויותר אנשים מתחילים להפנים, שמשבר הקורונה, שאמנם פרץ לתודעתנו כמשבר אפידמיולוגי, התפתח, עד מהירה, למשבר כלכלי-פיננסי גלובלי, המחייב את כולנו לבחון מחדש את אורחות חיינו ואת סדרי העדיפויות שלנו – השגרה הישנה, שאליה מרביתנו עדיין משתוקקים לחזור. ועל רקע הקורונה, אנו מוצאים את עצמנו, כל אחד בפינתו המבודדת, עסוקים בבחינה עצמית ובשאלות מהותיות על החיים. תהליכים אלו הם בהחלט רצויים והכרחיים להתקדמות שלנו כפרטים וכחברה, אך נשאלת השאלה, מדוע לא הצלחנו להגיע אליהם קודם לכן, מבחירתנו החופשית, כמותר האדם מהבהמה, אלא רק מתוך הכורח, בכפייה, ב"חריקת בלמים" מול תמרור "עצור" ענק, שגרם לכולנו, להפסקה אחת גדולה מכל סדרי העולם הקודם, ונתן לנו זמן פנוי בשפע, כדי להתחיל לעכל בפני מה אנו ניצבים.
יחד עם זאת, עלינו להיזהר משקיעה במחשבות על מה שהיה, כמאמר החכם, "מי ששקוע בעבר נחשב כמת", אלא להיות שקועים רק בהווה ובעתיד ולבחון את מצבנו היום עם הפנים קדימה.
ככל שנקדים להבין שווירוס הקורונה הוא מעין "שעת מבחן" של הטבע – בדומה למנגנון "היד הנעלמה", החביב כל כך על הכלכלנים – שנשלחה אלינו כדי שנגיב עליה באופן הנכון, נשפיע לטובה על המצב, והמציאות תתחיל להראות את פניה הטובים והמוצלחים כלפינו. אכן ישנה סיבה ומטרה לכל מה שעובר עלינו בימים אלה, וחיי כולנו יתהפכו לטובה, אם אך נשכיל לקלוט את ה"מסר" ונספק את התגובה הרצוייה מצדנו.
הצעד הראשון בכיוון זה, אינו מסובך מדי, רק נדרש מאיתנו להפנים, שכל מה שקורה לנו, מגיע מהטבע, ממערכת הטבע האינטגרלית, הכללית. מערכת זו פועלת לפי עיקרון האיזון בין כל חלקיה באופן, שאם אחד או יותר מחלקיה יוצא מהאיזון הדרוש לרווחת המערכת הכללית, המערכת מתחילה לעשות את התיקונים הדרושים להחזרת המערכת כולה לאיזון. זהו המצב בו אנו נמצאים היום, חברה אנושית שיצאה משליטה, וכוח הטבע שעושה תיקונים בלתי נעימים כלפיה, כדי להחזיר את כולנו לאיזון.
איזון עם הטבע
אחד מסיכומי הביניים הרווחים בתקופת הבידוד הנוכחית של "ימי הקורונה", הוא ההכרה העמוקה והחותכת, שאכן יצאנו מאיזון, גם באורח החיים הפרטי שלנו וגם כחברה, כמדינה, כאנושות. ובמצבנו הנוכחי, נראה שחשבון הנפש הקולקטיבי מתעלה על כל חוקר או מדען. בפרט נכונים הדברים לגבי המערכת האקולוגית, שהגיעה כבר לקצה גבול היכולת שלה להכיל את חוסר האיזון שאנו גורמים לה (ולעצמנו), עד שנראה, שאלמלא הווירוס, שעצר אותנו באחת, אין ספק, שבדרכנו הנוכחית, היינו גורמים לעליית מדרגה באסונות טבע דרמטיים ובלתי הפיכים.
ואם לא די במצבו העגום של ביתנו הגלובאלי, יש להוסיף עליו את חוסר האיזון בחברה האנושית, היכן שתרבות הצריכה והצמיחה הכלכלית הפכו ל"אל" הכל-יכול של הזמנים המודרניים, אותו ה"כוח העליון" אליו כולנו "משתחווים". ולבסוף, ברמת המיקרו, רמת הפרט, אין ספק שגם שם איבדנו את האיזון בין תחומי החיים המהווים יסוד לקיומנו כפרטים בחברה: העבודה, הבית, המשפחה, הורות, זוגיות ועוד.
איבדנו את כל הפרופורציות בחיינו, גם ביחסים שבין אדם לחברו וגם ביחסו של הפרט לחברה בכללה. לפני שווירוס הקורונה הכניס את כולנו לבידוד, נראה היה לנו מקובל ונורמלי, מצב בו אנו חיים איש איש ב-ד' אמותיו, מתנהלים בשיטת "אם אין אני לי, מי לי", כלומר, כל אחד עושה לעצמו ולביתו (בלבד). השארנו מאחור אפילו את דרך החיים הקפיטליסטית הקלאסית, הדוגלת בשיטת ה"שלי-שלי ושלך-שלך". הקפיטליזם עצמו הפך לסוג של "קניבליזם", המתנהל על פי חוקים של מלחמה אכזרית, "דרוויניזם" כלכלי-חברתי בכל "תפארתו", המקדש את הכלל: שלי-שלי, ושלך-(גם)שלי… נסיבות אלה, בהן אנו מתקיימים בשיטה המקובלת של "חטוף כפי יכולתך", הן בדיוק הגורם שהוציא אותנו לחלוטין מהאיזון עם הטבע.
צריך ואפשר לחיות אחרת. ה"עולם החדש" העומד בפתח, הפוך לחלוטין ממה שהכרנו עד כה, הוא עובד בשיטה אחרת לגמרי. מדובר על עולם שהוא טוב לכולם, לכל אחד ואחד ברמה האישית, וגם לכולנו, כחברה אנושית אחת מלוכדת.
אז מה מנסה הטבע "להגיד" לנו באמצעות וירוס הקורונה?
"אתם, החברה האנושית, הגעתם למצב שבו אתם כולכם מקושרים ביניכם. בין אם אתם מודעים לכך או לא, אתם כבר מחוברים ביניכם בפועל – בכוח האגו – סביב כדור הארץ. תהליך הגלובליזציה, ה"כפר הקטן", הפך את כל האנושות לאחת. עכשיו מתחיל תהליך חדש, שבו תגלו ביחד, כמו במסה ענקית של תאים ואיברים בגוף אחד, שעד כה, לא פעלתם באופן הנכון וזאת, בכדי שתוכלו להתחיל אט אט בתהליך ההחלמה."
"המצב נראה אמנם מאוד מעורפל וחסר סיכוי, אך אם תתחברו ביניכם, בפעולות חיבור פשוטות, תתחילו להשפיע לטובה גם על המערכות המדיניות וכתוצאה מכך, תשנו גם את מארג הקשרים בין המדינות ובין האנשים. כך תהפכו את עצמכם לחברה אחת בריאה ומלוכדת, לגוף אחד בריא, שבו כל תא דואג לרווחת הגוף הכללי. ואז, אני אסתלק מכם לנצח. אחרת, לא."
במילים אחרות, אם לא נגיב נכון ל"מסר" של הווירוס הנוכחי, הטבע ידאג "לשכנע" אותנו בכל מיני צורות אחרות וחכמות הרבה יותר מכל החיסונים והתרופות, שאולי עוד נספיק להמציא ולגלות. הטבע לא יניח לנו אלא הוא חוזר ואומר לנו: "אני, לצערי, אצטרך להמשיך ללחוץ עליכם, במתכונת זו או אחרת, עד ש"אשכנע" אתכם להפוך לחברה אחת ומלוכדת, החיה בערבות הדדית, בחיבור הדדי, ביחס יפה זה לזה. אני אהיה מחויב ללחוץ עליכם בכל האמצעים העומדים לרשותי (והם רבים), עד שתפנימו שכדאי לכם להגיע לחיבור טוב ביניכם ואיתי."
הפור נפל, והכיוון כבר ברור. השאלה היחידה היא, כיצד נגיע לשם. יש לנו, לחברה האנושית בכללה, בחירה חופשית בנוגע לדרך שבה נגיע אל המטרה. בטוב, או בדרכים בלתי נעימות. עכשיו, אנחנו נמצאים כולנו יחד בפרשת הדרכים המדוברת, וכדאי לנו מאוד לבחור בדרך הנכונה והרצויה גם לנו וגם לטבע.
במילים אחרות, קיבלנו עכשיו "טעימה קטנטנה" מהטבע, בנוגע לכיצד הם פני הדברים ולאן הם עלולים עוד להתדרדר – אבטלה ללא תקדים, מגיפות, משברים מכל מיני סוגים בחיי הפרט והכלל ועוד. מסלול זה נקרא בשפת החכמים "דרך בעיתו", כלומר, מסלול התנגשות קבוע מראש בין האדם והטבע, כאשר ברור לכולנו, ידו של מי תהיה על העליונה.
אבל אפשר גם אחרת, אם רק נקשיב לטבע ונפנים את העובדה, שיש לנו עדיין ההזדמנות לבחור בדרך הטובה, "דרך אחישנה", לו רק נתחיל ליצור קשרים טובים בינינו, וללמד את עצמנו להיות אנושות אחת מלוכדת. נצעד יחד לקראת מציאות חדשה, עולם חדש באמת, בו אנו מאוזנים גם ברמה הפרטית והלאומית, וגם עם הטבע וכדור הארץ בכללו.
זה אמנם נשמע מסובך עד בלתי אפשרי, אבל בפועל, עלינו להתחיל בפעולה אחת בלבד, להיות מודעים למה שעובר עלינו ולספר על הבחירה הנמצאת בידינו לכל מי שאינו מודע לה. כלומר, להעביר את המסר הקיומי הזה לכל מי שרק ניתן ובכל אמצעי הזמין לנו. בכך, נסייע גם לעצמנו וליקרים לנו וגם לאנושות בכללה. כך זה עובד כשכולנו חלקים בלתי נפרדים מגוף אחד.
