סחוטים ורגישים, כואבים ומתקרבים

מאת: אורן לוי

תושב: פתח תקוה

מתחילה להיות מורגשת אווירה של סחיטות. לאף אחד כבר אין כוח לשמוע על הקורונה הזו, אבל היא אוחזת ולא מרפה. מתפשטת ומכה. ומה יהיה בחורף? עם המבוגרים, עם הילדים? וכמה מאיתנו עוד יהיו מובטלים? רק המחשבה על זה מביאה דיכאון והכבדה. סחוטים אנחנו כבר ממך, סחוטים.

ואולי התחושה המשותפת הזו של חוסר אונים, דווקא היא תעשה אותנו קצת יותר רגישים ליחסים בינינו. כי חוץ ממלחמה נגד הווירוסים, יש לנו גם הרבה מאוד מלחמות בין אנשים. ואולי זה מה שמביא עלינו את כל הצרות והמכאובים.

בלי שיפור היחסים בינינו אף אחד לא יזכה לראות עתיד טוב. אנחנו רק נבזבז כוחות ומשאבים יקרים על מלחמות אחים ומאבקי אינטרסים. גם אם תימצא תרופה לקוביד 19, היא לא תרפא את התופעה החברתית של אגו מופרז, זה שגורם לאנשים לא לראות אף אחד ממטר. משום כך, ללא שינוי מהותי ברמה החברתית, אחרי קוביד 19 אנו עלולים להיתקל באותה הגברת בשינוי אדרת.

החיסון האולטימטיבי כנגד כל המזיקים, מתחיל בריפוי הלבבות מהיחסים הרעים. מהביקורתיות הארסית, מהיחס הנצלני כלפי אחרים. כי הטבע לא עיוור, והאירועים לא מקריים. המנוע של האבולוציה מייצר חיבורים בין ניגודים. זוהי נוסחת התפתחות החיים, וכיום היא דורשת מכל בני האדם להיות מחוברים. העולם שבנינו מקושר לחלוטין, אבל הלבבות שלנו מאוד רחוקים, ולכן אנחנו כל הזמן זה את זה מכשילים. בסוף נתפקד כמערכת אינטגרלית עם השלמה והתחשבות הדדית, כל השאלה היא מה נעבור בדרך.

צעד ראשון בכיוון המחובר הוא להשתדל לחשוב על אחרים במקום רק על עצמנו. לדוגמה, אפשר לשים מסכה כדי לשמור על בריאותנו, שלא נידבק בנגיפים שמסתובבים באוויר. ואפשר לצרף לזה כוונה גבוהה יותר: שאני שם מסכה כדי לשמור שלא לפזר בעצמי וירוסים לחלל, שלא אגרום אני בטעות נזק לאחרים. הרי לילדים שלי למשל, ודאי שהייתי נזהר מלגרום דברים רעים.

אם נסייע זה לזה לחשוב כך על טובת כולם, הלבבות ייטהרו מהיחס האגואיסטי והמנוכר, וגם האוויר יתנקה בעקבותם. הדאגה המשותפת לשלום הזולת תמציא לנו פתרונות לכל מצב, ותפרוס 'כיפת ברזל' חברתית שתשמור עלינו יותר מכל דבר. או אז נגלה שאין בטבע שום דבר רע, וגם הקורונה הייתה רק אמצעי לניקוי העולם משנאת חינם, ומכל מה שמיותר.

בשורה התחתונה המשוואה היא פשוטה: בלי חיבור הלבבות כולנו נסבול, ועם התקרבות הדדית נבנה פה גן עדן. אנחנו כמו משפחה, תקועים יחד באותה סירה, והיא יכולה להפליג קדימה רק עם כוח של אהבה.

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בישיבת הכתבים

אהבת? רוצה לשתף?

השאר תגובה