הקורונה שלחה את כולנו לבתים והדמימה את העולם.
דווקא מתוך השקט הזה יוצא ציבור של אנשים למרפסות ומתחיל לשיר.
למה?
כי עכשיו בלב של כולנו מרגישים שווה האחד לשני:
כולנו בבתים, כולנו ממושמעים,כולנו מובטלים,
כולנו באותה מבוכה ומשתדלים לעזור.
מכת קורונה אחת עשתה אותנו שווים,
עם אחד עם לב אחד שדואג לכולם.
זה כבר סוג חדש של יחס הדדי שמלחים אותנו לאחד.
אלו כבר לא מילים אלא הרגשה של כוח החיבור
שאנחנו בונים בינינו,
והכוח הזה הוא שינצח את הקורונה.
"שירת המרפסות" זה ניגון מיוחד של הלב שחפץ להתאחד.
ומהשירה הזו הוא מתמלא ומשתוקק להתחבר לשמחה,
שמעל כול הקשיים נתגבר ונעבור.
