ענין המשטינים

תשמ"ה - מאמר י"ח,

1984/85 - מאמר 18

יש משטינים למטה ולמעלה. למעלה - אם רוצים משהו לתת לאדם, באים משטינים ומקטרגים על האדם, שלא כדאי לתת לו. אבל לגבי מי משטינים למטה על האדם?

המשטינים באים כלפי האדם עצמו. אם האדם רוצה להשפיע לה', באים משטינים, שהדרך דלהשפיע היא ליחידי סגולה, בעלי כשרונות. - רק למעלה מהדעת יכול האדם ללכת בדרכי ה'. אבל בתוך הדעת הגוף בעצמו משטין והמקטרג עליו, שהדרך של להשפיע לה' לא בשבילו.

המבקר את העבודה והתנאים, שדורשים ממנו, בא להחלטה, שאי-אפשר להשפיע מב' סיבות:

א. כי שכר העבודה אינו בטוח, שלא רואה מי שקיבל את השכר, אבל נתן יגיעה. רואה, שנותנים כוחות גדולים, אבל הוא לא מוצא בהם, שכבר קיבלו שכרם. ולמה לא קיבלו שכר? מי שמקיים כל תנאי העבודה, בטח מקבל שכר. לכן העבודה דלהשפיע לא עבורם.

ב. האם הוא יותר מוכשר לתת הכל שדורשים לדביקות בה'?

לכן מחליט לא לקבל על עצמו את הדרך, שבנויה באמונה למעלה מהדעת ועל בסיס דלהשפיע.

איך להכנס וללכת בדרך דלהשפיע? - עצה אחת, ללכת למעלה מהדעת. השואל משוחד מהרצון לקבל שלו. לאחר שיזכה ברצון להשפיע, יהיו לו עינים פקוחות. אבל עכשיו העצה היא ללכת למעלה מהדעת. כי הדעת היא רק מצד השוחד. ובשיעור שלא יכול לסבול את השקר, בשיעור הזה מתקרב לאמת.

נקיות - שלא תהיה תערובת של שקר בדרך של אמת. אמת נקרא לשמה. כמ"ש הרמב"ם: "העובד מאהבה, עוסק בתו"מ, לא מפני דבר בעולם, ולא מפני יראת הרעה, ולא כדי לירש הטובה, אלא עושה האמת מפני שהוא אמת, וסוף הטובה לבוא בגללה".

אבל אם גורם פירוד מה', מגיע למיתה, משום שלא נזהר על נקיות, אלא מעורב בעבודתו שקר "שלא לשמה".