אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת בלק / ומגבעות אשוּרֶנו, ואושיט פסיעה לחוץ

ומגבעות אשוּרֶנו, ואושיט פסיעה לחוץ

339. כתוב, כי מראש צוּרים אֶרְאנו ומִגְבָעות אשׁוּרֶנו. הציור והצורה של אביו נרשמים בו ממש. ומאותו זמן שהיה במעי אימו, מצידה, התפשט והושיט פסיעה יותר לחוץ. כי מראש צורים אראנו, זהו צורה וציור של אביו ממש. כיוון שהיה במעי אימו, אשורנו, אושיט פסיעה לחוץ. ו׳ כעין זה.

ישראל של מעלה, ז״א, צורתו כמו אבא, חכמה דימין, או״א עילאין, חסדים מכוסים. וזהו, כי מראש צורים אראנו. זהו הצורה והציור של אביו ממש, חסדים מכוסים מחכמה, כמו או״א עילאין, שהי׳ אינה יוצאת מאויר שלהם לעולם.

כיוון שהיה במעי אימו, שנכלל בבינה והוציא שם ג׳ קווים. אז, אשורנו, מלשון הכתוב, תָמוֹך אשׁוּריי, פסיעות. שעושה פסיעה מחוץ לגבול אביו, והחכמה מתגלה בו, ופסיעה זו היא המלכות, המחוברת עם ז״א. שבמלכות זו מתגלה החכמה. ו׳ כעין זה, שניכרות בה הפסיעה וההתפשטות לחוץ.

כי מצד צורת אבא, היה ז״א צריך להיות י׳, כי אבא הוא י׳. אמנם מתוך שהתפשט פסיעה לחוץ, הוארך ונעשה ו׳, ויש לו התפשטות יותר מאבא.

340. וזהו, ומגבעות אשורנו. כי אמא נקראת גבעות. ומשם עשה ז״א פסיעה לחוץ. בישיבה עליונה, גבעֹת חסר ו'. בישיבה של הרקיע, ומגבעות הוא עם אות ו׳.

ו׳ משלימה לב׳ צדדים. צד אחד על ז״א, כי גבעה זו אינה נפרדת מבנה, ז״א, לעולם, ואינה עוזבת אותו. וע״כ נכללת הו׳ עימה לעולם. ומשום זה כתוב, ומגבעות, עם ו'.

וצד אחד הוא על משיח בן דוד, כי הגבעה שלמטה, המלכות, הבן שנכלל בה, הוא משיח בן דוד. לעת"ל, כשיבוא מלך המשיח, צריכה לקחת אותו הגבעה העליונה, בינה, ולהכניס אותו לתוך כנפיה, כדי לחזק אותו ולהעמיד אותו בחיים העליונים של הבינה, וממנה ייצא באותו יום משיח בן דוד. ועליו רומזת ו׳ של ומגבעות.

341. וכתוב, אסַפְּרה אֶל חוק, ה׳ אמר אליי, בני אתה, אני היום יְלִדְתיך. שעתיד אני לומר למקום הזה שנקרא חוק, המלכות, ולבשר לו, הוי"ה, בינה, אמר אליי, בני אתה, אני היום ילדתיך. כי המלכות עלתה והלבישה את הבינה, והוציאה משיח בן דוד מבינה ממש. וע״כ, ביום ההוא ממש, שהוא בינה, מוציא אותו חוק, שהוא מלכות, מתחת לכנפיה של הבינה, בכמה חיים, בכמה עטרות, בכמה ברכות כראוי. כי המשיח הוא בן המלכות.

וא״כ איך אמר, הוי"ה אמר אליי, בני אתה, שמשמע, שהוא בן הבינה? אלא שהמלכות עם בנה משיח בן דוד, עלו שניהם לבינה, והמשיח נכלל באורות הבינה, והוא יצא אמנם מהמלכות, אבל נחשב כאילו יצא מהבינה, להיותה במקום בינה.

342. וחוק, מלכות, לא יישאר לבדו, אחר שייצא ממנו משיח בן דוד. כי אז יתכלל במלכות משיח אחר, משיח בן יוסף. ובמלכות יתחזק, ולא בבינה, כמו משיח בן דוד, משום שהוא גבעה תחתונה, המלכות, שאין בה חיים. כי המלכות אין לה מעצמה, אלא מה שנותן לה ז״א, שממשיך מהבינה ונותן אל המלכות.

וכיוון שמשיח בן יוסף מתדבק רק במלכות, ולא בשום מקום אחר, ע״כ ימוּת המשיח הזה וייהרג. כי המלכות מצד עצמה אין לה כלום מה לתת לו. ויהיה מת עד שגבעה זו, המלכות, תלקט חיים מגבעה עליונה, בינה, ותשפיע למשיח בן יוסף מאורות הבינה. ואז יקום משיח בן יוסף לתחייה.

343. ומשום זה בישיבה של הרקיע, המילה ומגבעות, שלֵמה באות ו׳, הרומזת על ז״א ועל משיח. אבל בישיבה עליונה, המילה ומגבעֹת חסרה, בלא ו', להראות דבר שאין בו שאלה וספק. וכתוב, הן עָם לבָדָד ישכון, בייחוד בלא ערבוב אחר.

כי ישיבה עליונה היא בינה, וישיבה של הרקיע היא מלכות. ולפי שהו׳ של ומגבעות כוללת ז״א ומשיח, שהם למטה מבינה, כי בבינה אין אחיזה לחיצוניים ובהם יש אחיזה לחיצוניים, לפיכך בישיבה של הרקיע, ששם כבר מקום המלכות, נרמזת ו׳ במילה ומגבעות, שהיא בינה, משום שכבר היא במקום המלכות.

אמנם בבינה במקומה, בישיבה עליונה, אין הו' יכולה להתדבק שם, כי שם מקום בינה, שאין בה אחיזה לחיצוניים, כמו ז״א ומשיח. לכן בישיבה עליונה, המילה ומגבעֹת חסרה, בלא ו', ששם אין שום אחיזה לקליפות ולחיצוניים, שהם בחינת שאלה וספק. וכתוב, הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשָׁב, בייחוד בלא ערבוב אחר, כי הם מקבלים מהבינה, שאין שם אחיזה לחיצוניים.

חזרה לראש הדף
Site location tree