אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק א / קכט
רבי שמעון בר יוחאי

קכט

א

זהר:

ותתא, ובגין כך שדה המכפלה ודאי, ולא שדה כפול. תו רזא דמלה, שדה המכפלה ודאי, מאן מכפלה, ה' דבשמא קדישא דאיהי מכפלה וכלא קיימא כחד, ובגינה קאמר בארח סתים ה' מכפלה, דלא הוי בשמא קדישא את אחרא מכפלה בר איהי, ואף על גב דמערתא כפלתא הוה ודאי, דאיהי מערתא גו מערתא, אבל על שום אחרא אקרי מערת שדה המכפלה כמה דאתמר. ואברהם ידע, וכד אמר לבני חת כסי מלה, ואמר ויתן לי את מערת המכפלה, על שום דאיהי מערתא כפלתא, ואורייתא לא קרי לה אלא מערת שדה המכפלה כדקא יאות, וקב"ה עבד כלא לאשתכחא האי עלמא כגוונא דלעילא, ולאתדבקא דא בדא, למהוי יקריה לעילא ותתא, זכאה חולקיהון דצדיקיא, דקב"ה אתרעי בהו בהאי עלמא ובעלמא דאתי:

ואברהם זקן בא בימים ויהו"ה ברך את אברהם בכל, רבי יהודה פתח (תהלים סה ה) אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך, האי קרא אתמר אבל זכאה הוא בר נש דאורחוי אתכשרן קמי קב"ה, ואיהו אתרעי ביה לקרבא ליה לגביה, תא חזי אברהם אתקריב לגביה, ותיאובתיה דיליה הוה כל יומוי בהאי, ולא אתקריב אברהם ביומא חד או בזמנא חדא, אלא עובדוי קריבו ליה בכל יומוי מדרגא לדרגא עד דאסתלק בדרגוי כד הוה סיב, ועאל בדרגין עלאין כדקא חזי, דכתיב ואברהם זקן, וכדין בא בימים, באינון יומין עלאין באינון יומין ידיעאן ברזא דמהימנותא, ויהו"ה ברך את אברהם בכל דמתמן נפקין כל ברכאן וכל טיבו. זכאין אינון מאריהון דתשובה, דהא בשעתא חדא, ביומא חדא, ברגעא חדא,:

מדרש הנעלם:

מראש אמנה, היינו דכתיב וישא עיניו וירא, אמר רבי יהודה, אם היא הנשמה, תינח אברהם כדקאמרן, אבל יצחק מהו, אמר רבי אבהו, הא חברייא אמרו דעכשיו אתקרי יצחק, על שום חדוותא סגיאה דבעלמא, אמר רבי אבהו, בתחלה נקראת הנשמה אברהם והגוף שרה, עכשיו נקראת הנשמה יצחק והגוף רבקה. תנן במתניתין, אמר רבי שמעון, ארבעים שנה קודם קיום הגוף, ממתנת הנשמה לגוף בארץ ישראל, באיזה מקום, במקום המקדש. אמר רבי אבהו, תא חזי, ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו, אוהב לאותו הגוף ומתנחם עמו, והוא עת לשחוק והחדוה בעולם. אמר רבי יהודה, הא כל פרשתא דא אתברר לן, אבל לא יכילנא למנדע מהו:

ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה, ולשקולא דדעתא, כל פרשתא דא ליסתורי, כד אתא רב דימי אמר, האי פרשתא דא שמענא ולא אדכרנא, אמרו דעלאין תקיפין לא זמנוה לגלאה, ואנן מאי נימא, קם רבי יהודה ואמר, ממתיבתא דחברנא מארי מתניתא גליא, קמו ואזלו הוא ורבי ייסא ורבי חייא, אשכחוה לרבי אלעזר ברבי שמעון, והוה מגלה רזין דתפילין, עאלו קמיה, ואמרו במאי אתעסק מר, אמר לון טעמא דתפילין אמינא, דהא זכאה הוא בר נש דמנח תפלין, וידע טעמא דידהו. אמרו אי ניחא קמיה דמר לימא לן מלה, אמרו שמענא מאבוך, דקודשא בריך הוא ברחימו סגיאה דהוה ליה עם ישראל, אמר לון למעבד ליה בי משכנא, כגוונא דרתיכא עלאה דלעילא, וייתי דיוריה עמהון, הה"ד (שמות כה ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ושמענא מאבוך, דהכא סתים טעמא דתפילין בהאי

 

ב

זהר:

קריבין לגבי קב"ה, מה דלא הוה הכי אפילו לצדיקים גמורים, דאתקריבו גבי קב"ה בכמה שנין, אברהם לא עאל באינון יומין עלאין עד דהוה סיב כמה דאתמר, וכן דוד דכתיב (מ"א א א) והמלך דוד זקן בא בימים, אבל מאריה דתשובה מיד עאל ואתדבק ביה בקב"ה. רבי יוסי אמר, תנינן אתר דמאריהון דתשובה קיימי ביה בההוא עלמא, צדיקים גמורים לית לון רשו לקיימא ביה, בגין דאינון קריבין למלכא יתיר מכלהו ואינון משכי עלייהו ברעותא דלבא יתיר, ובחילא סגיא לאתקרבא למלכא. תא חזי כמה אתרין מתוקנין ליה לקב"ה בההוא עלמא, ובכלהו בי מותבי לון לצדיקים, כל חד וחד לפום דרגיה כדקא חזי ליה. כתיב (תהלים סה ה) אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך, דקב"ה קריב לון לגביה, דסלקין אינון נשמתין מתתא לעילא, לאתאחדא באחסנתיהון דאתתקנן להו, ישכון חצריך, אלין אתרין ודרגין לבר ומאן אינון כמה דאת אמר (זכריה ג ז) ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, והאי הוא דרגא בין קדישין עלאין, ומאן דזכאין לדרגא דא, אינון שליחן דמארי עלמא כאינון מלאכין, ועבדין שליחותא תדיר ברעותא דמאריהון, בגין דאלין (אתקדשו) תדיר בקדושה ולא אסתאבו. כגוונא דא מאן דאסתאב בהאי עלמא, איהו משיך עליה רוח מסאב, וכד נפק נשמתיה מניה, מסאבין ליה, ומדוריה בין אינון מסאבין, ואלין אינון מזיקין דעלמא, כמה דאתמשך בר נש גרמיה בהאי עלמא, הכי הוא מדוריה ואתמשך בההוא עלמא, ואינון רוחי מסאבי מסאבין ליה ועאלין ליה לגיהנם. תא חזי מאן דאתקדש ונטיר גרמיה בהאי עלמא דלא אסתאב, מדוריה בההוא עלמא בין אינון קדישין:

מדרש הנעלם:

פסוקא, אמר לון תא חזי, כגוונא עלאה אתעבד מקדש ברתיכוי קדישין ובתר כן אשרי קודשא בריך הוא דיוריה עמהון. כעניינא דא וכגוונא דא אתערו חברייא מארי מתניתא בטעמא דתפילין, למהוי ההוא גברא דוגמא דרתיכי עלאין, רתיכא תתאה רתיכא עלאה, למיתי מלכותא דיליה וישרי דיוריה עלויה ותנינן אית ביה רזין עלאין ודוגמיהון ואית ביה תלת רתיכין, דוגמת עלאין קדישין, רזין דתלת אתוותא דשמהן קדישי עלמין, תלת רתיכין תלתא אתוותא, ארבע פרשיות שליט על ארבע, ועל כך רזא דשי"ן דתלת כתרין ושי"ן דארבע כתרין. תלתא מלכין שליטין בגופא, תפלין עלוי, קודשא בריך הוא לעילא, אלין תפלין דרישא. תפילין דדרועא ארבע פרשיין לבא רכיב, דוגמא דרתיכא תתאה, ותתאה רכיב. עוד תנינן, דא רכיבא דדרועא לתתא, ולבא רכיב, דוגמא דאיהו לתתא, ואתמסרון בידיה לאענאה לון כל חילי שמיא, כך לבא הוא רכיב לתתא ואתמסרו בידוי כל אברי גופא, ועילא מניה ארבע פרשיין על מוחא דרישא איהו, אבל קודשא בריך הוא שליטא עלאה מלכא מכלא. (ורוח) ורזא דחכמתא דא, הוא כגוונא דמקדשא, דכתיב (שמות כה יט) ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה, ועלייהו דיוריה דמלכא בארבע אתוון, תרין רתיכין, וכהאי גוונא לבא ומוחא, לבא מכאן ומוחא מכאן, ועלייהו מדוריה דקודשא בריך הוא בארבע (ד"א, ארבע) פרשיין. אמר רבי אלעזר, מכאן ולהלאה רזי דכתרי אתוותא, ופרשיין בגופייהו, ורצועותיהון הלכה למשה מסיני, ורמיזא דלהון אתגלי, וטעמא דכלא בתלת עשר מכילן (דרחמי), אמר רבי יהודה, אלמלא לא אתינא אלא בדיל רזא דא דיי, אמרו ליה זכאה חולקך לעלמא דאתי, דכל רז לא אניס לך. אמרו ליה אתינא

חזרה לראש הדף
Site location tree