אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק א / קצד
רבי שמעון בר יוחאי

קצד

א

ויהי מקץ שנתים ימים, ופרעה חולם והנה עומד על היאור, רזא איהו כמה דאתמר דא יוסף, דנהר (ס"א דכל נהר) דא יוסף הצדיק הוא:

והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר ותרעינה באחו, והנה מן היאור, דהא מנהר דא אתברכאן כל אינון דרגין דלתתא, בגין דההוא נהר דנגיד ונפיק איהו אשקי וזן לכלא, ויוסף איהו נהר לאתברכא כל ארעא דמצרים בגיניה. ותא חזי ההוא נהר שבע דרגין אתשקיין ואתברכן מניה, ואלין אינון יפות מראה ובריאות בשר, ותרעינה באחו, בחבורא באחוותא, דלא אשתכח בהו פרודא, וכלהו לשבחא קיימין. דהא כל הני דרגין שבע דקאמרן רזא איהו, כד"א (אסתר ב ט) ואת שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך וגו', ועל דא שבע פרות יפות מראה, ולקבל דא כתיב שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך וגו'. רבי יצחק אמר, שבע פרות הטובות דרגין אינון עלאין על אחרנין, ושבע הפרות הרעות דרגין אחרנין דלתתא, אלין מסטרא דקדושה ואלין מסטרא דמסאבא. שבע השבלים, רבי יהודה אמר, אלין קדמאי אינון טבין בגין דאינון מסטרא דימינא, דכתיב ביה (בראשית א ד) כי טוב, ואלין בישין אינון לתתא מנייהו, שבע השבלים אינון מסטרא דדכיו, ואלין מסטרא דמסאבו, וכלהו דרגין קיימין אלין על אלין ואלין לקבל אלין, וכלהו קא חמא פרעה בחלמיה. א"ר ייסא, וכי לההוא חייבא דפרעה אחזיין ליה כל הני, א"ל רבי יהודה, כגוונא דלהון חמא, דכמה דרגין על דרגין אלין לקבל אלין ואלין על אלין, ואיהו חמא באינון דרגין דלתתא, והא תנינן, דהא כמה דאיהו בר נש, הכי אחזיין ליה בחלמיה והכי חמי, ונשמתא הכי סלקת, לאשתמודעא כל חד וחד כפום דרגיה כדקא חזי ליה, ובגין כך פרעה חמא כדקא חזי ליה ולא יתיר:

ויהי מקץ וגו', רבי חזקיה פתח ואמר, (קהלת ג א) לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים, תא חזי כל מה דעבד קב"ה לתתא לכלא שוי זמנא וזמן קצוב, זמן שוי לנהורא ולחשוכא, זמנא שוי לנהורא דשאר עמין דאינון שלטין השתא על עלמא, וזמנא שוי לחשוכא דאיהו גלותא דישראל תחות שלטנותא דלהון, זמנא שוי קב"ה לכלא, בגין כך לכל זמן. ועת לכל חפץ, מאי ועת לכל חפץ, זמנא ועדן הוא לכלא, לכל ההוא רעותא דאשתכח לתתא. דבר אחר, ועת לכל חפץ, מאי עת כדכתיב (תהלים קיט קכו) עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך, וכתיב (ויקרא יז ב) ואל יבא בכל עת אל הקדש, ואיהי דרגא ממנא והא אוקמוה, ובגין כך עת איהו ממנא לכל חפץ תחת השמים, ויהי מקץ שנתים ימים, מסטרא דההוא קץ דחשך חמא פרעה בחלמיה, ומתמן ידע ואתגלי ליה ההוא חלמא:

ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים ואת כל חכמיה וגו', ותפעם רוחו, מאי ותפעם, רבי יוסי אמר, הא אוקמוה בפרעה כתיב ותפעם, ובנבוכדנצר כתיב (דניאל ב א) ותתפעם, ואוקמוה דהא בפרעה כתיב ותפעם, בגין דהוה ידע חלמא ופשרא לא הוה ידע, אבל נבוכדנצר חמא חלמא וחמא פשרא ואתנשי כלא מניה. אבל תא חזי ותפעם רוחו, כד"א (שופטים יג כה) לפעמו, דהוה אתי רוחא ואזיל, ואתי ואזיל, ולא הוה מתיישבא עמיה עדיין כדקא יאות, ועל דא כתיב (שם) ותחל רוח יהו"ה לפעמו, דכדין הוה שירותא, אוף הכא רוחיה אתער ביה ואזיל ואתער, ולא הוה מתישבא עמיה למנדע. נבוכדנצר, ותתפעם רוחו, באתערותא הוה אתער על חד תרין, תייבין ואזלין ותייבין, ודא הוא כד"א (ש"א ג י) כפעם בפעם, פעם בהאי

 

ב

ופעם בהאי, ולא מתישבא דעתיה ורוחיה. וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים, אלין חרשין, ואת כל חכמיה, אלין חכימין בטיירא, וכלהו הוו מסתכלן למנדע ולא יכילו לאדבקא. אמר רבי יצחק, אף על גב דאתמר דלא אחזיין ליה לבר נש אלא בההוא דרגא דיליה, שאני למלכים דאחזיין לון מלין עלאין ומשניין מבני נשא אחרנין, כמה דמלכא דרגיה עלאה על כל שאר אחרנין, הכי נמי אחזיאו ליה בדרגא עלאה על כל שאר אחרנין, כד"א את אשר האלהי"ם עושה הראה את פרעה, אבל לשאר בני נשא לא גלי לון קב"ה מה דאיהו עבד, בר לנביאי או לחסידי או לחכימי דרא והא אוקמוה. תא חזי, כתיב אותי השיב על כני ואותו תלה, מכאן דחלמא אזיל בתר פשרא, השיב על כני, מאן, אלא דא יוסף, ואותו תלה, בההוא פשרא דקא פשר ליה, וכתיב ויהי כאשר פתר לנו כן היה:

וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור וגו', רבי אבא פתח ואמר, (תהלים קמז יא) רוצה יהו"ה את יראיו את המיחלים לחסדו, כמה קב"ה אתרעי בהו בצדיקיא, בגין דצדיקיא אינון עבדין (שלמא ועבדי) שלמא לעילא ועבדי שלמא לתתא, ואעלין כלה בבעלה, ובגין כך קב"ה אתרעי בהו באינון דדחלין ליה ועבדין רעותיה. למיחלים לחסדו, מאן אינון מיחלים לחסדו, הוי אימא אינון דמשתדלי באורייתא בליליא, ואשתתפו בהדי שכינתא, וכד אתי צפרא אינון מחכאן לחסדו, והא אוקמוה, בזמנא דבר נש אשתדל באורייתא בליליא חוטא דחסד אתמשיך עליה ביממא, כדכתיב (שם מב ט) יומם יצוה יהו"ה חסדו ובלילה שירה עמי, מאי טעמא יומם יצוה יהו"ה חסדו, משום דבלילה שירה עמי, ובגין כך רוצה יהו"ה את יראיו כתיב, ולא ביראיו, כמאן דרעי ברעותיה לאחרא, ואתרעי ליה לאתפייסא בהדיה, ובגין כך רוצה יהו"ה את יראיו ולא ביראיו. כגוונא דא יוסף הוה עציב בעציבו דרוחא בעציבו דלבא, דהוה אסיר תמן, כיון דשדר פרעה בגיניה, מה כתיב ויריצוהו אתפייסו ליה, ואהדרו ליה מלין דחדוה, מלין למחדי לבא, בגין דהוה עציב מן בירא, תא חזי בקדמיתא נפל בבירא, בבירא אסתלק לבתר. רבי שמעון אמר, עד לא אירע ליוסף ההוא עובדא, לא אקרי צדיק, כיון דנטר ההוא ברית קיימא אקרי צדיק, וההוא דרגא דברית קדישא אתעטר בהדיה, ומאן דהוה (עביד) בבור בקדמיתא, אסתלק בהדיה, וכתיב ויריצהו מן הבור, אסתלק מן דא, ואתעטר בבאר מים חיים. וישלח פרעה ויקרא את יוסף, לקרא ליוסף מבעי ליה, אלא ויקרא את יוסף דא קב"ה, דכתיב (שם קה יט) עד עת בא דברו אמרת יהו"ה צרפתהו, עד עת בא דברו, הה"ד ויקרא את יוסף, כתיב הכא ויקרא את יוסף, וכתיב התם ויקרא אל משה:

ויגלח ויחלף שמלותיו, בגין יקרא דמלכא והא אוקמוה. רבי אלעזר פתח (שם כג) ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם, תא חזי, דקב"ה מגלגל גלגולין בעלמא, ומקיים אסרין וקיומין, בגין לקיימא קיומא וגזרה דאיהו גזיר, דהא תנן, אלמלא חביבו ורחימו דרחים קב"ה לאבהן, הוה אתחזי לנחתא יעקב למצרים בשלשלי דפרזלא, וברחימו דלהון שלטיה ליוסף בריה, ועבד ליה מלכא דשליטא על כל ארעא, ונחתו כלהו שבטין ביקרא, ויעקב כמלכא. תא חזי מה כתיב, ויבא ישראל מצרים, ויעקב גר בארץ חם, כיון דכתיב ויבא ישראל מצרים, לא ידענא דיעקב גר בארץ חם, אמאי אצטריך דא, אלא ויבא ישראל מצרים דא קב"ה, ויעקב גר בארץ חם דא יעקב, דהא בגיניה דיעקב ובנוי אתת שכינתא למצרים, וקב"ה גלגל גלגולין,

חזרה לראש הדף
Site location tree