הקדמת הרב הגאון ר' ישעיהו חשין לספר "דברי ישעיהו"
בכדי לדעת ולהבין לרוחם התלהבותם ומסירת נפשם של תלמידי הגר"א והסתכנותם בנסיעה לאר"י משך שנה בסירות קטנות על מים רבים אדירים ומבלותם בהתישבות הראשונה בזמן של מחלות ומגפות ר"ל ופרעות ר"ל ולהבין לעקשנותם הגדולה בעבודה זו צריכים קודם ללמוד הרבה את היסוד הרוחני שלהם את "סערת אליהו" רבם הגר"א לקיבוץ גליות וישוב ארה"ק שזה היה יסוד היסודות שתלמידיו מסרו את נפשם ובאו באש ובמים בכדי לקרב את הגאולה במצות רבם. ענין האתחלתא שרבנו הגר"א מדבר הרבה ע"ז בחבוריו הקדושים, הקבלה ותורה רבה היא ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים.
ידוע רמזי הגר"א על הפסוק ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון. וכן דברי הגר"א שכל קבוץ גליות תלוי במצוות התלויות בארץ (בספרו יהל אור פרשת משפטים דף ב"ו ובנופר תולדות יצחק על ביאור הגר"א לספר יצירה חלק ב' בהקדמה) ובאמונת תלמידיו שהגר"א היה נהורא דמשיח בן יוסף והגר"א עצמו אומר בהרבה מקומות שקיבוץ גליות מתחיל ע"י משיח הראשון מב"י ומכאן למדו תלמידיו את כל דרכי האתחלתא דגאולה.
ואפריון נמסי לידידנו מצאצאי תלמידי הגר"א מוה"ר ר' ש' זלמן ריבלין הי"ו העוסק זה כמה שנים בביאור "קול התור" של אב זקנו הגאון ר' הלל משקלוב וביאורים על פזמוני אביו הגדול ר' יוסף ריבלין ז"ל ומביא הרבה מראי מקומות מספרי הגר"א של רעיונות רבות רבנו הגר"א על עקבתא דמשיחא קיבוץ גליות ומצוות ישוב אר"י אשר יפיץ אור גדול וקדוש לכל בית ישראל בעזה"י.
זה מאה וארבעים שנה מיום שעלו אבותינו תלמידי הגר"א לאר"י בשנת תקס"ט, השייגה הראשונה בשבעים נפש משקלוב, יבנה דרייסין הגיעה לצפת ביום ח' אלול תקס"ט. מי יוכל לספר ומי יוכל לתאר את מסירות נפשם ומב"ש את רוחם הסוערת "בסערת אליהו" רבנו הגר"א לשם קירוב הגאולה ע"י קץ המגולה. כי ראו ברוח קדשם כי הגיעה עת לחננה כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו. ראשי העוסקים והמדריכים בכל הנסיעה הזאת היו גאוני עולם מוסדי ארץ תלמידי הגר"א ר' הלל משקלוב, ר' מגדיל משקלוב, ר' ישראל משקלוב, ר' אברהם דיין משקלוב ואב זקני ר' יצחק מחסלאוויץ וא"ז ר' סעדיה ממאהליב. ר' גבריאל משקלוב ר' ירמי' שרלין ר' יהושע צבי מגיחוב ישן. ר' שלמה זלמן שפירא ר' יהודא לייב נאמקין ר' יוסף שיק ר' מנדיל זאת תאומים. ר' ליב חסיד ר' חיים שו"ב ר' זלמן צייטלין והנלוים אליהם שהיו ראשי שליחי ה' באתחלתא דגאולה ואחר זמן קצר עברו חלק מהם להתישב בירושלים הראשון ר' הלל משקלוב בעל קץ המגולה, ור' מנדיל משקלוב ובנו ר' נתן נטע וא"ז ר' סעדיה ור' ש"ז שפירש בראש עבודת ההתישבות בצפת היו ר' ישראל משקלוב בעל פאת השולחן, וא"ז ר' יצחק מחסלאוויץ, ובראש עבודת ההתישב'ות בירושלם הי' ר' הלל ור' מנדיל ור' סעדיה. מי יכול לספרה את פרשת החלאות שסבלו המתיישבים הראשונים מגפות ופרעות חסרת מים ועוני ומהלות שונות ומי יכול לספר את גבורת רוחם ועקשנותם להחזיק את הישוב שעמד בכל יום להתמוטט ולהתבטל ח"ו לרגלי הצרות יהתלאות ר"ל ורק הכח החזק והאדיר של אמונתם העמוקה במצוות רבם הגר"א וברכותיו החזיקו מעמד בעקשנות שאין בכל איש לתאר ולספר. ובימים הקדומים בירושלם כשהגיע עת צרה ר"ל .היו נוהגים להתפלל בזכות תלמידי רבנו הגר"א ובתפילה מיוחדת היו אומרים ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך מעירך ומנחלתך בזכות תלמוד תורה ובזכות מעשה חסד ובזכות תלמידי רבנו הגר"א. מיסדי ישוב הקודשי גם היו הולכים על קבריהם של תלמידי הגר"א ר' הלל משקלוב ר' מנדיל ור' סעדיה ומתפללים להצלה וישועה. ומצוה עלינו לספר לדור אחרון לפחות מעט כמה שאפשר ואני אסדר כאן מעט מידיעותי על זקני ר' יצחק מחאסלאוויץ.
אב אבי אבי, הגאון ר' יצחק מחסלביץ ז"ל, המכונה ר' איצל'ה, הוא אביה הראשון של משפחתנו הגדולה והמסועפת שנשתלה על ידו על אדמת הקדש עם ראשית הוסדו של הישוב בארץ. מגדולי תלמידי הגר"א זצ"ל היה ר' יצחק, ומראשוני העולים בשיירת העולים הראשונה של תלמידי הגר"א, שיירת "שבעים נפש", שעשתה נסיעה ארוכה ומסוכנת בים וביבשה במשך עשרה חדשים. ימים שלש מאות ונחשול תלאות, ותקעה לה יתד עם בואה בעיר הקדש צפת, בשנת תקס"ט.
לפני צאתו לדרך הארוכה, להפליג לארץ, נסע תחילה לואלזין, להפרד מאת הגאון ר' חיים מואלזין. כשנודע לגאון הר"ח דבר בואו של ר' יצחק אליו, צוה על כל בני הישיבה לצאת להקביל את פניו של האורח הדגול. ובישיבת הגר"ח ישיבת ואלזין המפורסמת היתה הקפידה שלא לבטל אף רגע במעת לעת מלימוד בישיבה, וקול התורה לא פסק בכל עשרים וארבע השעות של היום והלילה, ע"י חילופי משמרות הלומדים. ואפילו בליל שבת עם התקדש הלילה, נשארה משמרת אחת על לימודה עד שאחרים גמרו את סעודתם ובאו והחליפוה. וכאן ציוה הגר"ח על כל הלומדים ללא יוצא מהכלל, לעזוב את לימודם ולצאת ולהקביל פניו של ר' יצחק, וכן בלכתו משם ציוה על כולם לצאת ללותו. כה גדול וחשוב היה ר' יצחק בעיני הגר"ח זצ"ל.