אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / קבלה מדע ומשמעות החיים / הפיזיקה הקוונטית פוגשת את הקבלה / המשתתפים
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

המשתתפים

בוועידה השתתפו ד"ר פרד אלן וולף, פרופ' ויליאם טילר, ד"ר ג'פרי סטינובר והרב ד"ר מיכאל לייטמן.

ד"ר פרד אלן וולף

ד"ר פרד אלן וולף, תושב קליפורניה, סיים את הדוקטורט בפיזיקה תאורטית בשנת 1963. עבודתו בתחום הפיזיקה הקוונטית ידועה מאוד ברחבי העולם בזכות ספריו הפופולריים. הוא שימש כמרצה במוסדות אקדמיים רבים, ובהם אוניברסיטת סן-דייגו, שם כיהן כפרופסור במשך 12 שנה, אוניברסיטת פריז, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת לונדון.

ד"ר וולף זכה לעמוד בקשר עם הפיזיקאי הידוע דייוויד בוהם (1992-1917) ולמד אצל ריצ'רד פיינמן (1988-1918), מחשובי הפיזיקאים של המאה ה-20. הוא חיבר 11 ספרים והם תורגמו לשפות רבות.

בין ספריו The New Physics for Nonscientists :Taking the Quantum Leap (קפיצת הזמן הקוונטית: הפיזיקה החדשה לאנשים שאינם מדענים); How the Mind Can Defeat Time :avelThe Yoga of Time Tr (היוגה של המסע בזמן: כיצד יכול המוח להביס את הזמן); A New Alchemy of Science and Spirit :Matter into Feeling (מחומר לרגש: אלכימיה חדשה של רוח ומדע); Mind into Matter (מרוח לחומר).

כשנשאל ד"ר וולף מהו ספרו המועדף בעיניו, השיב:

אינני יכול לבחור בספר אחד מספריי, אך אספר על הספרים שבאמצעותם התפרסמתי. הספר הראשון שכתבתי היה ספר מצויר על מיסטיקה ופיזיקה, ושמו Time and Beyond ,Space (חלל, זמן ומה שמעבר). בזמנו הוא היה "להיט ענק". הייתי עדיין צעיר וחסר ניסיון, ובאותה תקופה התגוררתי בפריז ולמדתי קבלה יחד עם חברים. התחום ריגש אותנו והיה מרתק להדהים. לראשונה ראינו קשר בין פיזיקת הקוונטים לבין הקבלה. אותי התחום ריגש מאוד כיוון שזה היה החלק החסר בהשכלתי.

הכרתי את פיזיקת הקוונטים בצורה טובה למדי; אני עדיין אוהב את תחום המחקר הזה והוא נמצא במוקד ההתעניינות שלי, אולם הקבלה הביאה לליבי היבט של "הכול". היא העניקה לי סוג שונה של מחקר ושל הסקת מסקנות, ואף דרך אחרת של חשיבה. תחת השפעתם של כל אלה כתבתי את ספרי הראשון שהזכרתי. מאות אלפי העותקים שנמכרו הפכו אותי למפורסם בטרם הייתי מפורסם. מכיוון שעדיין הייתי פרופסור באוניברסיטת סן-דייגו, הדבר לא עניין אותי כל כך באותה תקופה.

לאחר מכן עזבתי את האוניברסיטה וכתבתי את ספרי The New Physics for :Taking the Quantum Leap Nonscientists (קפיצת הזמן הקוונטית: הפיזיקה החדשה לאנשים שאינם מדענים). הספר זכה בפרס היוקרתי של התחרות הארצית לספרות ומדע. בעבורי זה היה טירוף מוחלט משום שאיני סופר טוב כל כך, ובכל זאת הוא נחשב לספר טוב. הוא הפך לפופולרי מאוד והזניק את הקריירה שלי, ומאז התחלתי לכתוב ספרים. בהמשך הפכתי למרצה, וכיום אני מרצה מבוקש. אני עדיין כותב, מעלה רעיונות חדשים ומחשבות חדשות, ועד היום אני דבק בדרכי.

פרופ' ויליאם טילר

פרופ' ויליאם טילר, תושב אריזונה, הוציא לאור מעל 250 פרסומים מדעיים וכתב כמה ספרים. ספריו העיקריים הם Some Science Adventures with Real Magic (הרפתקאות מדע עם קסם אמיתי); The :Conscious Acts of Creation Physics Emergence of a New (פעולות מודעות של בריאה: עלייתה של הפיזיקה החדשה); Science and Human Intentionality and Consciousness ,Subtle Energies:Transformation (מדע ושינוי אנושי: אנרגיות עדינות, כוונה ומודעות).

לשאלה כיצד הגיע מתחום המדע לחקר המודעות העליונה, השיב פרופ' טילר:

סיימתי את לימודיי לתואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטת טורונטו, ולאחר מכן השתתפתי בביצוע ניסיונות שונים בחקר המוח. לאחר מכן השלמתי גם את התואר השני ואת הדוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת טורונטו. התחלתי לעבוד במחקר במעבדה של חברת וסטינגהאוז, ולאחר תשע שנים הוזמנתי לכהן כפרופסור באוניברסיטת סטנפורד, במחלקה לחומרים, הנדסה ומדע. כל זה היה בשנות השישים. בתקופה זו עודדה אותי אשתי להתרכז בחלק הרוחני של חיינו, ואכן הקמנו בביתנו קבוצות דיון בנושאים שונים הקשורים לחיפוש הרוחני. ספרו של אדגר קייסי, "חיפוש אחר האל" שנכתב בשנות השלושים, השפיע עלינו רבות.

במקביל הייתי פעיל מאוד מבחינה אקדמית ופרסמתי מאמרים רבים, שימשתי כעורכם של כמה ירחונים אקדמיים, פיתחתי כמה פטנטים וכתבתי ספרים טכניים רבים השונים מאוד מהספרים שהוזכרו לפני כן. אולם כבר בהיותי ראש מחלקה באוניברסיטת סטנפורד חיפשתי דרך לשלב בין שני התחומים.

כששהיתי באוקספורד התכוונתי לכתוב ספר על מדע היווצרות הגבישים, ותחת זאת פתחתי במחקר סביב השאלה כיצד בנוי היקום וכיצד מתקיימות תופעות חריגות בצורה טבעית במקביל למדע הקונבנציונלי. בתום שישה חודשים של מחקר מעמיק חשבתי שיש לנגד עיניי תמונה מסוימת על הדרך שבה ניתן לחבר בין מבנה היקום והשאלות שהעליתי לבין המדע הקונבנציונלי.

המודל שפיתחתי היה רב-ממדי. סברתי שהתפיסה הראשונה שצריכה להתבטל היא השקפתנו הפשוטה על מושגי הזמן והמרחב. חשבתי שהנושא חשוב מאוד, וש"מישהו צריך לעבוד על זה", דהיינו שמדען רציני צריך לשבת ולחקור את הנושא. במהרה הבנתי שה"מישהו" הזה צריך להיות אני, וכדי לפנות זמן לכך החלטתי לוותר על תפקיד יושב ראש המחלקה שבו החזקתי, על ניהול של ועדה ממשלתית חשובה ועל השתתפות בוועדות מקצועיות נוספות. הקדשתי את זמני לניסיונות נוספים לבנות תאוריות המסבירות כיצד בנוי היקום. כל זה היה ב-1970. מאז, במהלך 35 השנים האחרונות, אני עוסק במחקר הזה.

ד"ר ג'פרי סטינובר

ד"ר ג'פרי סטינובר, איש מסצ'וסטס, שימש כפסיכיאטר במשך 30 שנה. הוא סיים לימודי תואר שני בפיזיקה ושימש כמרצה בתחום פיזיקת הקוונטים באוניברסיטת ייל במחלקה לפיזיקה תאורטית ובמרכז המידע החדש בה. כמו כן שימש ד"ר סטינובר תקופה ארוכה כנשיא "קרן יונג" בניו יורק וכמרצה לפסיכולוגיה ודת באוניברסיטת הרוורד.

כיום מסיים ד"ר סטינובר את לימודי הדוקטורט בפיזיקה קוונטית באוניברסיטת ניס שבצרפת והוא מלמד חוק ומשפט באוניברסיטת פרינסטון. ד"ר סטינובר כתב עד כה חמישה ספרים מצליחים. ספריו תורגמו לתשע שפות ונמכרו בעשרות אלפי עותקים. המפורסם שבהם הוא The Quantum Brain (המוח הקוונטי). הספר הציב סטנדרטים חדשים בתחום המדע הפופולרי וזכה לתשבחות רבות. הוא עוסק בכמה תחומים: מתמטיקה, מדע, מחשבים, פיזיקה קוונטית, בינה מלאכותית ועוד.

ספרים נוספים שכתב ד"ר סטינובר הפכו לרבי-מכר: Cracking the Bible Code (לפצח את הקוד התנ"כי); Homosexuality and the Politics of Truth (הומוסקסואליות ופוליטיקת האמת). ד"ר סטינובר שימש גם כיועץ לקונגרס ולממשל וכיהן בוועדות ציבוריות בנושאים שונים. לשאלה כיצד הגיע לעיסוק בתחום הפיזיקה הקוונטית, השיב:

כבר בילדותי גיליתי עניין בנושא זה. רציתי מאוד להיות פיזיקאי, אך בסופו של דבר התגלגלתי אל לימודי הפסיכיאטריה. בסיום הלימודים פתחתי מרפאה פסיכיאטרית והתעניינתי בתחומים רבים נוספים.

במלאת לי 50, בעיצומו של "חשבון נפש" מעמיק, החלטתי שהגיע הזמן לשוב ולעורר את חלום הילדות שלי - להיות פיזיקאי. וכך מצאתי את עצמי בחזרה על ספסל הלימודים. למזלי, מצבי אִפשר לי זאת. כיום אני משלים את הדוקטורט באוניברסיטת ניס בפיזיקה תאורטית ובפיזיקה של מערכות מורכבות.

הרב ד"ר מיכאל לייטמן

הרב מיכאל לייטמן מישראל, דוקטור לפילוסופיה ובעל תואר שני בביו-קיברנטיקה, היה תלמידו של המקובל הרב ברוך אשלג (1991-1907) ושימש כעוזרו האישי במשך 12 שנה. באותן שנים רכש מפי רבו את תורת "הסולם" של אביו, הרב יהודה אשלג, "בעל הסולם" (1954-1884). הרב לייטמן חיבר עד כה 30 ספרי קבלה והם תורגמו לשפות שונות. שיעוריו מועברים מדי יום בשידור חי ברשתות הטלוויזיה, הכבלים והאינטרנט לאלפי תלמידיו בישראל וברחבי העולם. בשנים האחרונות הרב לייטמן מרצה דרך קבע בפני קהילות מדעיות באירופה ובארצות הברית על הזיקה שבין הקבלה למדע. סיפר הרב לייטמן:

בסיימי את בית הספר התיכון חיפשתי מקצוע שיאפשר לי לחקור את משמעות החיים. בחרתי בביו-קיברנטיקה משום שמקצוע זה חוקר את מערכות החיים ואת הסדר המכתיב את קיומן. קיוויתי שבעזרת הלימוד אבין כיצד מתפתח הדומם לצומח וממנו לחי. עם זאת, השאלה שהטרידה אותי יותר מכול הייתה לשם מה אנו חיים - שאלה המתעוררת בגיל צעיר בכל אחד מאיתנו, אך נעלמת במהלך המרוץ השגרתי של חיינו.

סיימתי את לימודי באוניברסיטה בתחום הקיברנטיקה והתמחיתי בביו-קיברנטיקה. לאחר מכן עבדתי במכון למחקר המטולוגיה בלנינגרד. כבר במהלך סדרת המחקרים שהתחלתי בהיותי סטודנט התפעלתי מהאופן הנפלא שבו בנוי תא אורגני המקיים חיים. נפעמתי מהצורה שבה נכלל התא בצורה מושלמת והרמונית בכל הגוף. נהוג לחקור את מבנה התא עצמו, את תפקודיו השונים ולשאול לשם מה הוא קיים, דהיינו מהן פעולותיו השונות כלפי כל הגוף, אולם לשאלה לשם מה קיים הגוף כולו לא מצאתי שם תשובה.

הנחתי שבדומה לתא בגוף, כך גם הגוף מהווה חלק ממערכת גדולה יותר, שכלפיה הוא מתפקד כחלק מן השלם, אך ניסיונותיי לחקור את הדבר במסגרת המדעית נתקלו בדחיות חוזרות ונשנות. נאמר לי כי המדע אינו עוסק בשאלות אלה. כל זה היה בשנות השבעים ברוסיה. מאוכזב, החלטתי לברוח מרוסיה מהר ככל שיכולתי. בליבי קיננה התקווה, שבישראל אוכל להמשיך באותו מחקר ששבה כל כך את ליבי. בשנת 1974, לאחר ארבע שנים שבהן הייתי "מסורב עלייה", הגעתי לישראל, אולם גם כאן הוצע לי לבצע מחקרים ועבודות ברמה הפרטית והמוגבלת, ברמת התא הקטן בלבד.

הבנתי שעליי לחפש היכן אוכל ללמוד על המערכות הכלליות של המציאות. פניתי לתחום הפילוסופיה, אך מיד הבחנתי שגם שם לא אמצא תשובה. לאחר מכן ניסיתי למצוא מענה בתחום הדת, אך לא מצאתי שם דבר מלבד קיום טכני של פעולות בלא כל הבנה. לאחר שנים ארוכות של חיפושים מצאתי את המורה שלי - הרב ברוך אשלג. שהיתי במחיצתו החל משנת 1979 ועד לפטירתו בשנת 1991. בעיניי הוא היה "המוהיקני האחרון", המקובל האחרון בשלשלת המקובלים הגדולה שנמשכה דורות. הייתי עוזרו, מזכירו ותלמידו, ולא משתי ממנו במשך כל אותה עת. את שלושת ספריי הראשונים כתבתי ופרסמתי ב-1983, בעידודו.

לאחר הסתלקותו של מורי התחלתי לפתח את הידע שקיבלתי ממנו ולפרסם אותו. ראיתי בכך המשך ישיר לדרכו. בשנת 1991 הקמתי את "בְּנֵי ברוך", קבוצת מקובלים הלומדת ומיישמת בפועל את דרכם של הרב יהודה אשלג ושל בנו הרב ברוך אשלג. "בְּנֵי ברוך" הפכה לתנועה בין-לאומית ענפה, הכוללת אלפי תלמידים ברחבי העולם. חברי התנועה עוסקים במחקר, בלימוד ובהפצת חכמת הקבלה.

אנו מפעילים אתרי אינטרנט לקהל הרחב ב-22 שפות, ובהם ארכיון מדיה מקיף. אלה הם מאגרי המידע הגדולים ברשת לכתבי קבלה, לספרים, למאמרים, לסרטי לימוד, לשיעורים ולהרצאות. כל החומר המצוי בידינו מוגש לקהל הרחב דרך האינטרנט (info.kabbalah.www) וניתן להורדה בלא תשלום. בשנים האחרונות הקמנו את חברת הסרטים ARI Films המפיקה סרטים תיעודיים וחינוכיים, וכן תכניות לימודיות המשודרות בערוצי הכבלים והטלוויזיה בישראל ובעולם.

בנוסף, הקמנו מכון מחקר בשם Ashlag Research Institute :ARI ע"ש הרב אשלג, הפועל כמרכז לשיח ציבורי בתחומי הקבלה (info.ashlag.www). מטרותיו החינוכיות והמחקריות של המכון למחקר מעוגנות במחויבות רוחנית להעלות את משנתו של הרב אשלג לדיון ציבורי. המכון למחקר מפתח ומפעיל מגוון של תכניות לימוד כמו גם כנסים, ימי עיון וסמינרים מדעיים. מלבד זאת, פועל המכון למחקר בשיתוף פעולה הדוק עם מוסדות מחקר בין-לאומיים, ועם חוקרים-אורחים מרחבי העולם.

כדי ליצור קשר עם חוקרים ועם מדענים החלטתי להרחיב את השכלתי האקדמית והשלמתי דוקטורט בפילוסופיה. מאז אני מחפש קשר עם חוקרים, עם הוגים ועם אנשי מדע, בתקווה שדרכם אוכל לפרסם את הידע הצרוף הקיים בחכמת הקבלה ולהביאה לידיעת האנושות כולה. בעת שצפיתי בסרט "בליפּ" (?Do We Know What the Bleep) התמלא ליבי שמחה. הרגשתי שהמדענים המופיעים בו שואלים את אותן השאלות ששאלתי אני, וחשבתי שייתכן שיגלו עניין בידע של חכמת הקבלה.

חזרה לראש הדף
Site location tree