ספרו של אברהם אבינו, הנקרא "ספר היצירה", זהו ספר מאוד מיוחד ומאוד קשה להבנה, משום שהוא נכתב בקיצור - רק כמה עשרות דפים. על קיומו ידוע מזה אלפי שנים והוא מצוי גם היום בכל חנות. אלא שאי-אפשר ללמוד ממנו קבלה, משום שאברהם אבינו לא התכוון לכתוב ספר לימוד לנמצאים בעולם שלנו, איך לפתח את הרגשת העליון, הרגשת העולם הרוחני - מטרתו לא הייתה ללמד את השגת העולם העליון, אלא הוא פשוט רשם כמה חוקים עיקריים שגילה על העולם החיצון לנו.
משה רבנו התפרסם בכך שהיה שונה משאר המקובלים - שעם ההתגלות שזכה, הוא קיבל הוראה לגלות אותה לכל האנושות - לכתוב אודותיה, להקים מרכזי לימוד, דבר שלא היה קיים לפניו אצל אף מקובל. מאז ועד היום כל המקובלים אוספים סביבם קבוצות תלמידים.
רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), היה מחברו של ספר הזוהר במאה ה - 2. זהו הספר החשוב ביותר בקבלה ונחשב לספר היסוד ולספר העיקרי בקבלה. רבי שמעון בר- יוחאי חי בתקופה שבין התלמוד והזוהר ונחשב לחוקר גדול של הטבע שלנו ושל העולם העליון.