אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / משה

משה

הספר העיקרי הבא, כדוגמת "רזיאל המלאך" ו"ספר היצירה", הוא "ספר הזוהר". בין אברהם אבינו לבין "ספר הזוהר" היו מקובלים רבים, והגדול ביניהם היה משה רבנו.

משה רבנו התפרסם בכך שהיה שונה משאר המקובלים - שעם ההתגלות שזכה, הוא קיבל הוראה לגלות אותה לכל האנושות - לכתוב אודותיה, להקים מרכזי לימוד, דבר שלא היה קיים לפניו אצל אף מקובל. מאז ועד היום כל המקובלים אוספים סביבם קבוצות תלמידים.

למשה רבנו היו 70 תלמידים ויהושע בן-נון היה התלמיד שהמשיך את דרכו. משה רבנו לא עסק רק בחקירת העולם העליון, אלא גם במימוש מעשי של השגתו הרוחנית בעולם שלנו, כמו היציאה ממצרים. הודות לחכמה שהשיג, והכוחות העליונים שקיבל מלמעלה, הוא היה מסוגל להוציא את עם ישראל מהגלות.

הוא הביא את עמו לגבול ארץ-ישראל עם ירדן, ומשם הוא כבר לא היה יכול להמשיך ללכת איתם, משום שהנשמה שלו כבר לא הייתה צריכה לכבוש את ארץ ישראל במעשה.

המשימה שלו הייתה להוציא את עם ישראל ממצרים, ולכתוב ספר אשר בעזרתו כל אדם וכל האנושות, יוכלו "לכבוש" את העולם העליון, לצאת רוחנית מ"מצרים" - מהשתחוות בעולם הזה לפסלים, גופות, שמש ואלוהים שקריים, להגיע למצב של כניסה רוחנית לארץ ישראל הנקראת "עולם האצילות", נצחיות ושלמות - מצב שהוא משיג בתוכו, בפנימיותו מחוץ לגדרי זמן ומקום.

השיטה שמשה מביא בספרו נקראת "תורה" מהמילה "אור", "הוראה" - ההוראה איך לצאת לעולם הרוחני בעזרת האור. איך לחיות למען מטרה נצחית, ולא למען החיים החולפים שאנחנו חיים בעולם הזה. בעזרת הספר הזה האדם יכול לפתוח את כל תמונת הבריאה, למרות שהוא עובר עכשיו רק קטע קטן ממנה; לעשות חשבון נכון ולהגיע לתוצאות הרצויות; לבנות את חייו לקראת המטרה הסופית. זו המטרה שמשה רצה להשיג, ולזה מגיע בהדרגה כל מי שלומד לפי שיטת משה רבנו.

שיטתו היוצאת מהתורה, מאפשרת לכל אדם שחי על-פני האדמה להשיג את דרגת "משה", כלומר לצאת בהרגשותיו מהעולם הזה אל העולם העליון, אל כל הבריאה.מקור השם "משה" מהמילה "למשוך" - הכוח שמושך ומוציא את האדם מהעולם הזה.

ספר התורה הוא סיפור היסטורי על יציאתו של עם ישראל ממצרים, אך לאמיתו של דבר הוא מתאר את יציאת האדם ממצב השפלות-הגשמי שלו שנקרא "מצרים", והתעלותו למצב הנעלה הנקרא "ארץ-ישראל".

משה, מחבר התורה, השתמש בשפה הנקראת "שפת הענפים": בשמות של עצמים והרגשות ופעולות מהעולם שלנו, אבל התכוון בהם לאובייקטים של העולם העליון: לכוחות עליונים, לכוחות נסתרים סודיים, לכניסות ויציאות של כוחות, של מידע, להשפעות - גם הרסניות, וכיוב'. כל זה מסודר בצורת סיפור היסטורי על ההתפתחות האנושית. ובאמת התפתחות האנושות הייתה לפי התורה - מתוארת בה תקופה מסוימת בהתפתחות האנושות, אבל הכוונה לשורשים רוחניים עליונים.

אם נסתכל על מה שכתוב לא כסיפור היסטורי, נראה כוחות רוחניים ואת כל מה שמשתלשל מהעולם העליון אל העולם שלנו - כלומר, במקום דמויות גשמיות-בהמיות של אנשים כמו משה ופרעה, או חיות או עמים שונים - נראה כוחות רוחניים.

אם נסתכל על התורה - לא דרך העטיפה החיצונית, נראה תמונה אחרת לגמרי, המנותקת מן המציאות של העולם הזה, זו תהיה תמונה בדרגה רוחנית, שנראה בה את הנשמות, ואז בהדרגה, נוכל להגיע למגע עם הכוחות האלה, ולהשתמש בהם להתעלות רוחנית אישית.

בעזרת שבעים תלמידיו, חיבר משה מדריך-הוראה להתעלות רוחנית. הוא עשה ממנו עותקים נוספים, ולימד אותו בקבוצות אנשים שלמות שנקראו "עם". ליהודים אין לאום, כי "יהודי" זו הגדרה של נשמה-אדם שמטרת חייו היא להגיע לרוחניות, לקשר הדדי עם העולם העליון.

בספר התורה מפתח משה רבנו מדע על השגת העולם העליון. אך אם נתחיל לקרוא בתורה, יהיה לנו מאוד קשה, ולמעשה בלתי אפשרי לראות משהו שהוא עמוק יותר מאשר "סיפורי משפחה" והיסטוריה. גם לא נרגיש את מה שמוסתר בה, כדברי המקובלים.

(ההיסטוריה של הקבלה, ראיון עם העתיד)

תורה המשך >>
חזרה לראש הדף
Site location tree