קכד. קרבן
קרבן לה' - מוכרח להיות תמים, בלי מום.
קרבן לעבודה זרה - אין לאדם חשק להמשיך את חייו, ולכן מאבד את עצמו לדעת מהרגשת היסורים, שנראה לו שהם הכי גדולים בעולם. וזה ייתכן מסיבות שונות: מהפסד רכוש שגורם לו להרגיש שאין טעם להמשיך חיים בלי רכוש, מהרבה חובות.
קרבן עם מום - ממצב אבוד בחיים הגשמיים האדם מסכים לעבודת ה' עד למסירות נפש. והגם כי מקריב עכשיו קרבן לה', יש בו פסול, כי מקריב את החיים גשמיים מחוסר סיפוק בהם.
קרבן בלי מום - שאין בחייו שום חסרון, ומכל מקום מוסר נפשו לה', מטעם להשפיע נחת רוח ליוצרו, שאין לו חשבון עם עצמו, אלא כל כוונתו בלתי לה' לבדו.